4/8/2002 08:47
|
נועה ברקת
|
מאת:
|
מחשבות על הפלה
|
כותרת:
|
אני חושבת שבאופן עקרוני שאלת ההפלות היא שאלה בהחלט ראויה בדיוק כמו שאלת ההנקה שאלת האפידורל או שאלת הזירוז והחיסונים הפלה אינה מעשה סתמי וזניח זה לא כמו ללכת להסתפר כמו את סיפורי הלידה שלהן נשים זוכרות וכואבות את סיפורי הפלות שלהן אני לא חושבת כמו שרה שמדובר ברצח זו מילה קשה שמשתמעת ממנה גם עבירה פלילית בהחלט מדובר בכך שמפסיקים את חייו של יצור חי ואני חושבת שזאת לא החלטה שלוקחים אותה בקלילות אני אמינה שיש לנו לאמר לא להריון ולילד לא רצוי לגדל ילד זו משימה קשה וממושכת וזכותנו לסרב בלי רגשות אשמה בלי יסורי מצפון אלא בגלל ששאלנו את עצמנו חשבנו טוב טוב וכך החלטנו לא בגלל שהפחידו אותנו או שידלו אותנו אלא בגלל שבדקנו בעיניים פקוחות אני מתעבת את עבודתה של עמותת אפרת בגלל שיטות העבודה הבזויות המבוססות על הפחדה ורגשות אשמה אבל אם הבעיה היא כלכלית למשל הם יכולים לעזור ובכל מקרה ההצעה שלי לאישה שבוחרת להפיל היא גם לבצע פרידה רגשית ורוחנית מהתניק שהיה אמור להגיע דמייני שאת מחזירה אותו לאלוהים דמייני שאת דואגת לו למקום חלופי טוב יותר מצאי דרך להכליל באופן כלשהו את ההריון הזה בתוך חייך גם אם זה סודי כרגע משהו שתעשי עבור הנשמה הזו אולי להחליט על סקס בטוח יותר אני מכירה סיפור על אישה שהפילה בגיל די מבוגר אחרי שהיו לה כבר ילדים משלה היא אף פעם לא שכחה את התינוק הזה ותמיד איחלה לו כל טוב כשבנה הצעיר היה באוניברסיטה הוא הביא באחד החופשים חבר שהפך מהר מאד לבן משפחה האימא מאמינה וכך גם כל המשפחה שזהו אותו התינוק
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|