נושא ההפלות גדול עלי. כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני. לא מסוגלת לנקוט עמדה, ומנסה להימלט על נפשי בעלייתו. רצה המקרה ועלה בפורום, שאני עורכת. הגיעו אלי בקשות להסרת הנתיבים. אז הסרתי. לא מתוך מחשבה גדולה, לא מתוך איזושהי ראיה גלובלית של נכון ולא. העדפתי להצמד לטיעון שמישהו ביקש עזרה, וקיבל פגיון. ייתכן שברמות קוסמיות התמונות יצילו את הכתב ואת חברתו מהשד יודע. גדול עלי. קיבלתי החלטה קטנה. התייסרתי עם המחיקה, בדיוק כפי שהתייסרתי עם המחיקה של הודעת ברית המילה שלוותה בתיאור פלסטי של מה שקורה שם באמת. שוב, רק בגלל הקשר הדיון. מישהי ביקשה עזרה, והכותבת ניסתה 'להצילה'. את הודעת ברית המילה הייתי שמחה להכניס שוב, כהודעה חדשה. אם מישהי מכירה את הכותבת, אולי מפורום ברית-מילה, אנא מסרו לה את דבריי. כמו זליג, כמו קנה ברוח, עשיתי מעשה. ואלו היו השיקולים. ונועה, סחתיין. לי, כאמור, אין דברי טעם לומר בעניין.
|
תוכן התגובה:
|