גם אני קראתי פעמיים את מה שכתבת וחשבתי על זה, ובסוף החלטתי לכתוב רק את מה שאני מרגישה, בלי לחשוב יותר מדי. ברור לי שאם הצלחת "איכשהו, כאילו בדיעבד" (איזה חוסר ביטחון, אני בטוחה שאינו מוצדק) עם האחד - תצליחי גם עם השניה ועם שניהם ביחד, כי או שיש את זה או שאין. זאת השורה האחרונה והחשובה. נראה לי שאת משמשת כמעין 'מגבר' למה שבאמת קורה במציאות, כל מבט שלו וכל פיפס שלך עוברים דרך המגבר הזה ומקבלים מימדים מבהילים , בגלל חוויות מהעבר שהן רק שלך. לפעמים גם משדרים את זה החוצה ונגרמת גם קצת "נבואה שמגשימה את עצמה".(כתוספת למצב האובייקטיבי שגם ככה קשה אצל כולם ). כשאילון נולד פנדה היתה אומללה ומדוכאת למרות כל היחס והאהבה, היה לי מאוד קשה להמשיך ולהחצין את האהבה הזו כל הזמן, אבל רציתי שהיא תרגיש טוב,השתדלתח לנשק ולחבק אותה בכל פעם שעברתי לידה, גם אם באותו רגע זה לא מש התאים לי, ולמרות הכל היא המשיכה להיות מסכנה, וזה שיגע אותי והכעיס, מה היא עושה לי פרצופים, שבע שנים קיבלה כל כך הרבה, אין לה מספיק ביטחון באהבה שלנו? למה היא צריכה לגרום לי להרגיש כל כך רע?..ואז דיברתי עם תיתי והיא אמרה לי משהו מרענן: 'זו גם אשמתך, אולי את משדרת לה שהיא מסכנה, אל תתני לה להרגיש שזה סוף העולם'. זה נשמע פשטני מדי, אבל כשניסיתי זה עבד, החלטתי שהיא לא מסכנה ונראה לי שהיא גם איכשהו קנתה את זה..נשמע לי שאת מקצינה את התחושות הרעות שלך, את כל כך מאוימת שמא תהיי אמא רעה ותשחזרי לו חוויות שלך, שכבר לא ברור מה הוא באמת מרגיש , עד כמה זה רע עבורו ועד כמה זו את מסתובבת סביב עצמך. ואני בטוחה שהשנים בהן היה סולו לא היו לשווא, אני בטוחה שיש בו בטחון באהבה שלך, ואולי בגלל שגם את בעצם יודעת את זה , את 'מרשה לעצמך' לפעמים התנהגויות מסוימות, מתוך ידיעה פנימית שיש לו את מה שצריך כדי להתמודד עם זה. אולי את מעמידה אותו במבחנים כדי שיעבור אותם ויוכיח לך שאת כן אמא טובה. אני בטוחה שזה שחיכית זה רק לטובתו, ואני בטוחה שאין ילד שלא נפגע שכשמגיע פתאום עוד אחד, לא חשוב כמה הראשון אהוב, ואולי דווקא האהובים ביותר הם הנפגעים ביותר. אולי את פשוט מעמידה את עצמך כל הזמן במבחנים מחמירים ובלתי אפשריים, כאילו מתעקשת להוכיח שטבועים בך דברים שאת לא אוהבת. בכל אחד הם טבועים, אבל המודעות שלך לזה והשינאה שלך לדברים האלה מראים שאת, כמו שהגדרת בעצמך, לא איזו מכשפה, אלא פיה, לפעמים רעה אבל עדיין פיה. ככה זה נראה לי, בלי להכיר אותך יותר מדי, רק בזכות "טלפתיות" רבות, כמו שאיריס גוב הזכירה.
|
תוכן התגובה:
|