11/11/2002 10:34
|
Adi
|
מאת:
|
איריס יקרה
|
כותרת:
|
כן זה קצת שובר (וגם ככה אני אחרי לילה לבן שעשתה לי לילך). בין תסריט של מה עושים ברמה האישית ומה חושבים באופן כללי (שכמובן לא כאן המקום לדבר על זה!!!!), לנסיון להמשיך בחיים אני חושבת על האמהות. על רויטל אוחיון שניסתה אתמול בלילה להגן על ילדיה בגופה (ככה אמרו ברדיו והדמעות פשוט יצאו לי מהעיניים) ועל אלו שנישארו עם הנורא מכל. רק ככה אני יכולה לחשוב על זה שום דבר לא יותר נורא בעיני מהזוית של האמא. מקווה שלא עשיתי שטות שדחפתי את המחשבות האלו לפורום שמנסה לחיות את חייו, הרגשתי שזה בכל זאת חלק. להתראות בקרוב
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|