אורית - תודה רבה!! ועדכון

12/11/2002 16:41	אסנת ש.	מאת:
אורית - תודה רבה!! ועדכון		כותרת:
מסתבר (ולא בפעם הראשונה...) שרבים מהפחדים הם שלי ולא של בני. הוא חזר מבית הספר כאילו כלום לא קרה, חיכיתי שהוא יעלה את הנושא ושזה לא קרה העלתי אותו אני בשעת ארוחת הערב המשפחתית. הוא אמר שהמורה סיפרה להם על הארוע, ששני ילדים קטנים נפגעו (הוא לא אמר מתו ויש לי הרגשה שזה מה שאמרו להם) הוא אמר שהוא מרגיש עצב. שאלתי אותו אם יש לו שאלות או משהו שהוא רוצה להגיד והוא אמר בנחרצות שלא. בעלי ואני עשינו החלטה מודעת שלא רואים חדשות בטלויזיה שהילדים בבית, אנחנו עומדים בזה מתחילת האינתיפדה ונראה לי שהרבה דברים עוברים ליד הבן שלי, אני בטוחה שחלק הוא קולט, אבל מסיבותיו הוא מעדיף להתעלם. אני רוצה גם לקוות שהדרך בה גידלנו אותו, עם המון בטחון בעולם ובסובבים אותו, נותנת לו כוחות ואופטימיות. שמחה שחששותי התבדו ומקווה ומתפללת לימים טובים יותר. תודה לכל מי שתמכה והתעניינה. אסנת		תוכן התגובה: