פוטרתי מהעבודה הקודמת בערך יומיים לפני הכניסה להריון.... (אמנם הפיטורין בפועל, אחרי ההתראה, היו כשכבר הייתי בהריון, אבל כיוון שבאמת לא היה קשר, לא ראיתי לנכון להפעיל את זכותי החוקית ולדרוש ביטול הפיטורין). החלטתי ש(כל עוד אפשר) בראיון ראשון לא אגיד דבר על ההריון, ולהיפך, באתי בבגדים כמה שפחות מסגירים. בראיון שני, שמראה שכבר יש בי עניין, החלטתי (מראש, הרבה לפני שהיו הזמנות לראיון שני) שההגינות מחייבת לספר. במיוחד שארגיש מאד לא נוח, חודש אחרי קבלה לעבודה, לבוא ולהגיד - אופס, אני באמצע הריון.
השיטה עבדה. בסופו של דבר, סיפרתי, טלפונית, בשלב מוקדם יותר מראיון סגירת החוזה כיוון שהעבודה אליה התקבלתי היא אצל גורם שלישי, ורציתי שכשהמעסיק שלי מציע לי עבודה, שיקח בחשבון את המגבלות, ולא יגלה אותן מאוחר מדי - עם אי נעימות כלפי הלקוח. אבל סיפרתי רק כשהכיוון היה ברור שמעונינים בי - ואכן, זה לא שינה את הכוונות וקיבלו אותי לעבודה. כשהייתי בראיון אצל מי שאני אמורה לעבוד אצלו בפועל, אבל הוא לא המעסיק שלי, לא סיפרתי - זה לא עניינם (חוץ מזה, שכרגע כבר ממש אי אפשר להסתיר, אפילו שהחוק עוד מתיר לי. עד כה, לא אמרתי כלום (ללקוח שאצלו אני עובדת), ולא נשאלתי כלום, למרות שקשה לי להאמין שהם לא רואים).
|
תוכן התגובה:
|