22/12/2002 00:34
|
שרי
|
מאת:
|
סאלושקה יקרה שלי...נשמע מענין המתכון שלך....אם כי קצת מסובך לא?....
|
כותרת:
|
אוי חמודה המון המון מזל טוב.. כל השבוע חשבתי עליך, מתתי כבר לשמוע פרטים. כל כך קיויתי שהלך לך בקלות ובכיף אבל בסופו של דבר הכל מתגמד מול האושר שמגיע בשלב זה או אחר... לפעמים זה לוקח כמה ימים.. וצריך להרגע, ושיפסיק לכאוב, וקצת לישון, וההנקה תסתדר, אבל העיקר שזה מאחוריך, ועשית את זה !!!!! בדיוק דיברתי השבוע עם נירה על כך שהלידה תופסות אותנו במקום שבו חשבנו שיש לנו עליו שליטה, וכשאנחנו חושבות שאנחנו יודעות הכל ומוכנות לכל - והנה - לזה לא ציפינו !!! בחיים לא היית חושבת שתצעקי על התינוקת שלך או שהיא לא תעניין אותך בהתחלה.. ואני מקווה שאת לוקחת את זה בפרופורציות הנכונות ומבינה את המקום ממנו זה הגיע בלי להלחץ מזה יותר מדי. בכל מקרה ענבל קצת עדכנה אותנו - אחרי שכבר לא יכולתי להתאפק ושלחתי קריאת מצוקה מעל דפי הפורום... ואני שמחה לשמוע שההנקה כן מתחילה להסתדר. אני מניחה שיש לך כבר מספיק יועצות לגבי תנוחות וכו' - אז לא אחרבש לך יותר מדי בנושא הזה..אם כי את ענין הכאבים המשיכי לנסות לפתור- אין סיבה שימשיך לכאוב לך. כדאי לרדת לשורש הענין. אבל ברכות סאלוש ואורי, ברכות אדירות מכל הלב על הפיכתכם להורים... איזו תקופה מרגשת...מלאת תהפוכות וטלטלות לכאן ולכאן אבל מדהימה ובלתי נשכחת.. עיצה אחת לקטעים המלחיצים והקשים - תזכרו שהכל עובר, שבסוף הם ישנים, ומפסיק לכאוב להם הגזים, השיניים וכו'. ואחרי כל זה מגיע גם השלב שהם אומרים "אמא" ואז הכל נסלח...(היום ראיתי ספרון ברכות קטן ושם מצוטטת אמרה "ישנם רגעים בהם תינוקות ישנים. ישנם, חייבים להיות..". וברצינות - ברוכה הבאה סאלוש - ברוכה הבאה למעגל האמהות. המעגל הקדום והעוטף הזה. לא אכביר מילים (גם כי אני עייפה ואין לי כוח לניסוחים מורכבים..) וגם כי בטח אין לך הרבה כוח וזמן לקרוא ויהיו לך אוטוטו הרבה תגובות לקרוא.. אבל נזיפה אחת גדולה ורצינית - לא אמרת לנו איך קוראים לקטנה.. שמא נמשיך לקרוא לה סאלושונת???? והעיקר - תמשיכי לשמור על חוש ההומור המופלא שלך... נראה לי שעד עכשיו זה מצליח... אני פה... אם יש צורך במשהו... נשיקות שרי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|