אני לחמות הודעתי (כמו לכולם בעצם) שאני לא מוכנה לשמוע מילה אחת אפילו בנוגע לאוכל של שי. הציצי הוא שלי, ואני ורק אני אחליט מה עוד, מתי (ואם בכלל) היא תכניס לפה משהו אחר. ממש חד וחלק. לסתימת הפיות אני מסכימה לדווח בגאווה על הביקורים בטיפת חלב, יחד עם כל העקומות ההפרשים ומה שבינהם. אם הם מתחילים להתערב אני בפירוש מודיעה שאני לא רוצה לדבר על זה. נ-ק-ו-ד-ה.
וסתם לשיתוף, אתמול עשינו הפתעה לסבים, והלכנו לבקר אותם בעבודה בחדר אוכל. בקיצור, איזו פוסטמה שבחיים לא ראיתי קודם החליטה ששי לבושה טוב מדי ושחם לה נורא. לא משנה שנכנסנו רק לשתי דקות וישר יצאנו חזרה לאוויר הקר, ולא משנה שה"לבוש המוגזם" היה בסה"כ כובע, אבל היא אמרה איזה 10 פעמים חם לה חם לה, ואני פשוט הסתכלתי עליה בשוק. קראתי אתכן מדברות על התערבויות, אבל זו פעם ראשונה שזה קורה לי. בחיי שהתחשק לי לפוצץ אותה באיזה בוקס ישר בין העייניים, או לפחות בוקס מילולי, אבל מרוב הלם פשוט שתקתי. היא המשיכה להגיד את זה לעצמה. חםלה חםלה. אני הזזתי את המבט, גמרתי לדבר עם מי שדיברתי והלכתי.
לא יאומנים האנשים האלה !!!
|
תוכן התגובה:
|