בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

השיבה הביתה

סיור מודרך מעבר להרי החושך של הפוסטפרטום. מלקום מהמיטה, ועד לתובנה היוגית. מקשר השתיקה, ועד ליכולת להיעזר. נשים מיוחדות, חונכות לאימהות, חושפות כלים עירוניים להתמודדות עם השינוי המוחלט. בסוף, מחכה חיבוק הדוב של דורשות טובתך. זהירות - אוטובוס ארוך

 גרסת הדפסה   
 
מאת: רותי קרני הורוביץ
תמי אמיר צילומים:

"זה השלב הבלתי נמנע בכל סיפור הרפתקה. רגע לאחר שהגיבור עובר את מה שחשב כהר הגבוה ביותר וניצח את הדרקון הנורא ביותר, ניחתת מכה חדשה. מבעד לדלת הבאה, שהייתה אמורה להיפתח לתוך גן הוורדים שהובטח, מגיחה מפלצת איומה. הגיבור המום ומותש לחלוטין, אין לו מושג מאין יגייס כוחות להתמודדות הבלתי צפויה, וספק עמוק מחלחל בלבו - האם טעה בדרכו? שכן איש לא אמר לו דבר על התסבוכת הזאת" (מתוך "אמנות הלידה", מאת רותי קרני הורוביץ, הוצאת גל).
ה`יום` שאחרי הלידה, המתחיל בששת שבועות הפוסט פרטום, הוא נושא שתקצר היריעה מלהכילו. למעשה, הוא מכיל את כל חייך החדשים, מרגע שילדת והפכת לאם, משום שלעולם ועד מעתה, תהיי אשה שילדה. לא עוד הנערה שהיית, גם לא עוד אותה אשה שחיה לבדה או בקשר זוגי. לא משנה כיצד סימנת עד כה את אבני הדרך בחייך. מרגע שילדת הם אבק ברוח. מת העולם הישן, יחי העולם החדש.
והלוואי שאפשר היה לשים את האצבע ולהגיד שהשינוי הוא כאן וכאן. אך השינוי הוא כה עמוק, שזו שאמורה לשים את האצבע אינה נוכחת. את לא יכולה להשוות משום שזו לא את. את, גורשת ממה שתפסת כעולמך, ועתה הבחירה בידך - לחיות בגירוש או להיוולד מחדש בארץ אחרת. וכדי לתפוס מחדש מקום בעולם ולהתארגן בתוך זהותך החדשה, חייבים "לשחק בכאילו", לפחות בהתחלה, לשים את האצבע כאן וכאן, ועל גבי האיים המלאכותיים האלו, להתחיל מבראשית, עד שהכאוס יידחס שוב למרקם המזוהה כמציאות.
האי היציב ביותר הוא הגוף, ביתה הבטוח של האמת. והעובדות הפשוטות, כפי שאת יכולה לראות הן אלו: בבוקר שלאחר הלידה, הרחם שלך קשה וגודלו כאשכולית. ייתכן שיש לו נטיה קטנה שמאלה, משום מה כך זה אצל רובנו. בטנך רכה סביבו, ותחושה זו מוזרה לאור המלאות המוצקה שלה עד אתמול. את מדממת כאילו היית במחזור כבד, וכל קימה שלך משכיבה לישיבה או לעמידה גורמת לדם שהתאסף בנרתיק לפרוץ ממנו לתוך הפד, בדרגת ספיגה מקסימלית, שצמוד לתחתונייך. אל תמהרי לקום מהמיטה. אם עברת לידה קשה או מתישה במיוחד, ייתכן שאת זקוקה עדיין לעזרה אפילו כדי ללכת לשירותים או למקלחת. אל תהססי לבקשה.
את היומיים הראשונים שלאחר הלידה, סביר להניח שאת מבלה בבית-חולים במחלקת היולדות . מצד אחד, שגרת בית-חולים מאפשרת לך ביטחון רפואי מסויים (מודדים לך חום, ממששים לך את הבטן, עוקבים אחר התפרים אם היו). מצד שני, בית-חולים הוא מקום מזוהם בחיידקים, והפרטיות בו בעייתית ביותר. גם לישון כמו שצריך את אינך יכולה משום שמעירים אותך בחמש בבוקר, והאורחים ושגרת היום של זוגתך לחדר אולי אינם בדיוק תואמים לשלך. דעי שזכותך להשתחרר בכל רגע שאת חפצה בכך עם תינוקך, על אחריותך, אפילו בטרם מלאו 48 שעות מהלידה.
לאחר יומיים אלו, או אפילו עוד קודם לכן, יש בידייך יותר מברירה אחת. הברירה הראשונה היא כמובן הביתה. מקום בו תוכלי ודאי לישון טוב יותר, לזכות בנוחות הנוחיות והאמבטיה הפרטיים שלך, ופשוט להיות בפינה שלך. הברירה האחרת, היא לא לחזור עדיין הביתה. אם אינך מרגישה שמצבך מאפשר זאת, בקשי מהצוות הרפואי לאפשר לך עוד יום שהיה במחלקת היולדות. אך בית-היולדות אינו האפשרות היחידה.
שלושה מקומות לפחות מציעים חבילת הבראה לאמהות לאחר לידה, הכוללות טיפול בתינוק מסביב לשעון. מלון "אפרופו בייבי" הצמוד למחלקת היולדות בשיבא, מקבל יולדות 12 שעות לאחר הלידה ומציע אירוח ברמה גבוהה. החדרים כוללים אמבטיה צמודה, מטבחון מצויד, פינת טיפול בתינוק, אפשרות לביות (רומינג אין), כורסת הנקה, טלפון, טלוויזיה ופינת אירוח. בנוסף על שירותי התינוקיה הצמודה (נפרדת מזו הרגילה של מחלקת היולדות) מוצעים השגחה רפואית, הדרכה בהנקה, וטיפולי יופי. אירוח של שני לילות עולה 840 ש"ח לאם ולתינוק, ו140- ש"ח תוספת לבן הזוג. יש לשריין חדר מראש בהפקדת כ400- ש"ח על חשבון, ולאור הביקוש עדיף לעשות זאת בהקדם. המלון מקבל בהחלט גם נשים שילדו בחדרי לידה אחרים משיבא ושהגיעו במונית או ברכב הפרטי, ובלבד שעברו 12 שעות מהלידה. אפשר לקבוע ביקור התרשמות 03-5316443/4. אירוח לשלושה ימים יעלה 1240 ש"ח, וניתן להאריך את תקופת השהייה, על בסיס מקום פנוי.
שני בתי הבראה ליולדות, ותיקים יותר, פועלים במגזר החרדי, ומציעים עקרון דומה של תינוקיה, ארוחות, ומנוחה בהשגחה. המחיר נע בין 200 ל350- ש"ח ליום כשהמשתנים הם חדר פרטי, והנחה לאשה עובדת שגם בן-זוגה עובד. בשלושה בתי ההבראה החרדיים, מעון צביה, בית החלמה ליולדות, ובית הבראה לאם ולילד, מוכנים לארח חילוניות, ובלבד שיתהלכו עם כיסוי ראש וגרביים ו"יכבדו את מנהג המקום". נראה כי האירוח בבית הבראה לאחר לידה, הוא מנהג שכיח ביותר בקרב הנשים הדתיות, אולי בשל אחוזי הילודה הגבוהים בקרבן. בית הבראה לאם ולילד ב"ב 6172222-03, מעון צביה500511 02, בית-החלמה ליולדות קרית יערים 5331010-02.
אפשרות נוספת, לפני שחוזרים הביתה, היא להתארח בבית אמא, אם ישנה אמא שרוצה ומוכנה לטפל בבתה ובתינוק החדש. אפשרות זו, שהיא המקובלת ביותר בחברות מסורתיות, כמעט שאינה קיימת היום בחברה הישראלית.
לאחר שמוצו כל האופציות שמחוץ לבית, אפשר להתמקד במובן מאליו. ביתך שלך. אם יש לכם עוזרת זמינה, כדאי להרים אליה טלפון בבוקר שלאחר הלידה, להשאיר לה מפתח מבעוד מועד, וסכום כסף משולש מהרגיל, שיספיק גם לביקור מכובד אצל הירקן ובסופרמרקט. לאחר שתקרצף את הבית היטב, ותהפוך אותו לצימר שוויצרי, יהיה נחמד אם תדאג לצייד אותו בפירות וירקות טריים, מים, תיונים מושקעים ומשקאות בכלל (תרכיזי סיידר וכד`) שתצרכי בכמויות גדולות בימים הקרובים בפרט ובהנקה בכלל. אם היא יודעת לבשל, שלא תתבייש להפגין זאת. משפחה וחברים ששואלים מה להביא ייענו בתשובה זהה: סיר עם תבשיל מוכן אהוב, מאפה, וכד`. שום עוגות קצפת. אוכל ביתי אמיתי וטעים שפשוט דורש עבודה. שניצל עם פירה, וממולאים טובים יהיו שי פשוט נפלא.
אם היד משגת, וחדר חמישי עומד לו בדד, וודאי כבר שקלתם עזרה מסביב לשעון. עזרה צנועה יותר לימים הראשונים אך חשובה לא פחות, יכולה להיות עוזרת שלוש פעמים בשבוע, אפילו סוכנת בית, אך כזו שיודעת גם להפריד כביסה ולקפל, ולבשל, ולא רק לקרצף חלונות. ערימות הכביסה שכבר גבהו דורשות טיפול. תפקידך האחראי ביותר עכשיו הוא לבנות את גופך ורוחך מחדש, ולהניק את תינוקך. להתחזק על-ידי מנוחה ושינה, ולקבל טיפול, לא להציג ערימות כביסה נקיה מקופלות.
ההזדמנות להבראה שגלומה בעשרת הימים הקרובים היא חד פעמית. נצלי אותה, אפילו אם לא נעים לך. תפקידך להיות אמא, בראש ובראשונה אמא לעצמך, כדי שתוכלי להיות אם טובה גם לבתך או לבנך, ותוכלי להעניק להם אמהות טובה ושלמה, ובלתי חמוצה. עניין עדין הוא עשרת הימים הראשונים. חכמה קטנה מאד תהיה להשאירך לבדך באותו הזמן. אשה לבדה, עם תינוק, אינה פנויה לטפל בעצמה, משום שהיא כל הזמן עם עין פקוחה על התינוק, וההחלפות של החיתולים, וה"לבדוק רק לרגע מה קורה איתו". דאגי שמישהו יהיה בבית, ויגיש לך את התינוק להנקות בלבד.
מי שיכולים לעשות זאת עבורך הם אחות תינוקיה (הרימי טלפון לתינוקיית תל-השומר, ואל תרפי עד שייתנו לך לדבר עם אחות ילודים שבאה הביתה, ועושה גם לילות), מטפלת שמומחית בטיפול ביילודים, אמא שלך שעברה "רענון" בתינוקיית בית-החולים (כן, באה איתך לתינוקיה וצפתה באחות מחליפה חיתול, רוחצת טוסיק מתחת לברז, ומטפלת באזור הטבור), קרובת משפחה המוכנה לקחת על עצמה את ההתמסרות לטפל בך במשך מספר ימים, או בן הזוג.
בן הזוג מופיע אחרון ברשימה, משום שלמרות שהוא שלם בגופו לאחר הלידה, אין ספק שרוחו עברה חוויה עזה ומטלטלת. בד בבד עם הכרת התודה על הנס הגדול שקרה לו, מחלחלת אליו ההכרה של המחוייבות הגדולה שנטל על עצמו, בעצם הפיכתו לאב.
בספרם "המדריך הישראלי להריון ולידה" כותבים דר` עמוס בר וטלי רוזין כי תקופת משכב הלידה נמשכת בין ששה לשמונה שבועות מהלידה. בפרק רחב היריעה שמוקדש לנושא, סוקר דר` בר את מגוון התופעות הגופניות האפשריות לאחר הלידה, שהקיצוניות בהן מתרחשות במשך עשרת הימים הראשונים. מדובר, בין השאר, בצמרמורות, נקישות שיניים, הזעות, דימום, הפרשות, כאבים, זיהומים אפשריים, עצירות, בצקות ודיכאון לאחר לידה.
בנוסף על כל אלו, את (כן, הורות היא בעיקר אימהות, לפחות בהתחלה), אחראית לטיפול ביצור קטן וחסר ישע, שאין לו סיכוי לשרוד בכוחות עצמו, והדורש השגחה צמודה מסביב לשעון. קשה מאד לדאוג לעצמך, כשאחריות כזו מוטלת על כתפיך, ולכן, אי אפשר להפריז בחשיבות תכונת האופי המולדת או הנרכשת הבאה: היכולת לקבל עזרה.
היכולת להיעזר אינה מובנת מאליה. רבות מאיתנו חושבות שהיותן מעסיקות עוזרת בית, לדוגמא, מעידה על יכולת זו. ממש לא. דכאונות יודעים לזחול עמוק מתחת לשטיח שנשאב בקפידה, ולהיבנות לתפארת, בעיקר אם את בודדה משך רוב שעות היום (את ותינוקך הנכם יחידה אנושית אחת לצורך העניין). אין זה אומר כי עליך לקום מהלידה ומיד לחבור אל הנשים עם העגלות המאכלסות כל גן ציבורי בשעות השמש החמימות. בכלל לא. מדובר בשילוב יתרונות המנוחה והלבד, יחד עם ההגנה והחמימות שבהשתייכות. הטוב ביותר היה, לדעתי, לשריין מראש רצף של "פרטיות מוגנת" מהלידה, ואילך, למשך שלושת החודשים הראשונים שאחרי הלידה לפחות. לדוגמא, בית החלמה ליולדות לימים הראשונים, לאחר מכן שהייה בבית בהשגחה מלאה על תינוקך שמטופל ומוגש לך להנקות בלבד, לאחר כעשרה ימים טיפול גוף ונפש שיקומי עבורך, שמתבצע אצלך בבית, ושלושה שבועות מהלידה - הצטרפות לקבוצת תמיכה קבועה אחת לפחות.
לפני שנעסוק בטיפול השיקומי ובקבוצות התמיכה, חשוב לגעת במה שמתואר לעיתים כ"קשר שתיקה" סביב ראשית האימהות. נשים רבות שואבות את דימויי האימהות מכלי התקשורת המראים "אמהות" רעננות ומאושרות בפרסומות ובסרטים, ולאחר שהן "נזרקות" הביתה מהלידה, הן חשות שרומו. הפער בין ה"הבטחה" ההוליוודית ובין המציאות המטורפת החדשה, שהיא חסרת רחמים, (משום שלמרות שהאשה זקוקה לעזרה ללא ספק, מי שנמצא איתה בבית מסביב לשעון הוא תינוק חסר ישע הראוי לטוב ביותר ומה הוא אשם בכלל) היא בלתי נסבלת. וכך מבלות נשים רבות את תקופת ההחלמה וההתפקחות אל האימהות: מעגל קסמים נורא, שבו מצד אחד הן הן הזקוקות לטיפול, ומצד שני פני המלאך של תינוקן חסר הישע כאילו "מוכיחות" אותן על רשעותן וחוסר הכרת התודה שלהן, המעזות לרחם על עצמן, במקום לשאוב אושר ועושר מהתמסרות לטיפול בתינוקותיהן. משהו בתינוק החדש גם כאילו אומר "אני טוב ממך". על כל ההשלכות מרחיקות הלכת שאמירה זו מביאה עימה (אך על כך בפעם אחרת).
נראה שגורמים רבים "אשמים" ב"קשר השתיקה", אך רובם שלא מדעת. ראשית, אנו חיים במדינה קשה, שאינה מממנת כל שירות "לאחר לידה" עבור יולדותיה, לבד מטיפות חלב המגישות במקרים רבים שירות ארכאי משהו, ובלתי תומך, למרות שפה ושם ניתן למצוא בהן אחיות תומכות ונהדרות. שנית, חברתנו היא תערובת סנדוויץ` של דור שני אירופי מחד, כל אחד לעצמו, ומאידך מסוגרות מתוך בושה בחמולה מהצד המזרחי. כך יוצא שלמרות שהמצב הכלכלי בישראל אינו כזה שמאפשר "מותרות" כהעסקת מטפלת מבלי לחשוב פעמיים על האלטרנטיבות לשימוש בכסף, הרי שקשה "להדביק" שכנים בחיי שיתוף וקרבה המאפיינים חברות מסורתיות. להיפך, קח מגדל מגורים תל-אביבי, תמצא בו לפחות שלושה כלובי-זהב של אמהות צעירות החיות כל אחת את חייה הבודדים, מרחק מטרים ספורים מרעותה, מתוך הנחה, שבוודאי כבר נכונה, שמדובר בעולם אחר. גורם נוסף שחובר לקשר הוא ההרגל ש"להתפנק זה רע" המושתת בנו עמוק משנותינו הרכות בגן, דרך בית הספר והטירונות. כפועל יוצא, אנו רגילות לנורמות של "סופר-וומן" שמשמעותו האמיתית והמצערת היא בדרך כלל אישה שחיה מעל אמצעיה הכלכליים והרגשיים, תוך כדי שהיא חומסת את זכויות המנוחה שלה. איני קוראת "לרדת מהמירוץ" ולוותר על הישגים שבחומר או ברוח. להיפך, לקחת אותם, אך עם פחות מאמץ, יותר בעורמה ובאלגנטיות. לא מתוך עצלות ורפיסות, כזו שהיתה גורמת עכשיו לדוגמא לשאלה "אבל איך?".
מכל מקום, מרגע שהפכת לאם, את חייבת, כאמור, להפוך בראש ובראשונה אם לעצמך. נשים רבות לא יבינו במה מדובר. מזלן. דבריי מכוונים אל אלו שאין להן אמא אמיתית. סליחה, אמא ביולוגית יש ויש ואף היסטוריה מצולמת של חיבוקים ונשיקות ופיקניקים ותחפושות בפורים שנתפרו בעמל רב, אבל משענת אמהות פנימית, אין ואין. קראתי פעם בספר קטנטן של ספריית תרמיל סיפור שאיני זוכרת ממנו אלא את משפט התובנה של הגיבור, שתוקף אותו לפתע כך פתאום בשדה: מוצאנו בשושלת ארוכה של ילדים.
וכדי להיות אם טובה לעצמך ולתינוקך, את חייבת לדאוג לילדה הרכה שזו בעצם את, וגם לתינוק הרך שהיא מטפלת בו. לדאוג לילדה הזו, פירושו לכבד את הצרכים שלה ולהיענות להם, ואין זה משנה אם "היא" צריכה עזרה מסיבית, גם בבית, גם בטיפול בתינוק, וגם תמיכה רגשית. את חייבת לגייס עבורכן עזרה, גם אם זה לא יפה, ולא נעים לך, ואין כסף. את חייבת להיות לעצמך אמא, כדי לאפשר לילדה שבתוכך לגדול ולהפוך אמא בעצמה.
דנה ארד, אשה צעירה אך מנוסה ובעלת הכשרה רחבה בתחומי הרפואה האלטרנטיבית וברפואה הסינית, היא דולת פוסטפרטום - תומכת באם ובתינוק לאחר הלידה. דנה מגיעה לבית היולדת, ובמבט אחד שהיא מעיפה באם, בתינוק ובבית, היא מבינה את הצרכים הספציפיים של היולדת באותו הזמן, ונענית להם, ואין זה משנה אם היולדת צריכה תמיכה רגשית אינטליגנטית, שלוש שעות שינה רצופות, או קיפול כביסה והדחת כלים. דנה, שמשאירה את האגו בבית כשהיא באה לעבודה, מביאה איתה גם סיר גדול של מרק שורשים מעולה ומחזק, כהתחלה. אם היא רואה בונדינג חזק בין אמא-נמרה וגור קטן, היא לא תעז להציע לקחת אותו ולטפל בו, אלא תבדוק איך נראים המטבח וסל הכביסה. הגמישות הזו, לדעתי, עומדת במרכז כשרונה הייחודי. מומלצת בחום, ואף התחייבה לתת הנחה בת עשרה אחוזים מתעריף השעה שלה לגולשות האתר (36 ש"ח במקום 40). 679872-050.
אשה נוספת שמתמחה בשילוב הייחודי של טיפול באם ובתינוק לאחר החזרה הביתה היא סבינה פטרמן, מיילדת ואחות מוסמכת ליונקים. פיטרמן, אוסטרית במוצאה, התלמדה אצל פרדריק לבואיה, אבי השיטה ללידה רכה, בעיסוי ובמגע בתינוקות ובפגים.
בטיפול שהיא מציעה, כוללת סבינה עיסוי לימפאתי העשוי לסייע בניקוז הנוזלים העודפים של ההריון מהמערכת, פילינג אצות ומלחים לגוף, בעיקר באזור האגן להאצת היעלמות הבצקות והצלוליטיס אם נותרו מהלידה, טיפולים בשיטת התרמתרפיה, שמנים אתריים, דמיון מודרך, והדרכה בנושאים תזונה, זוגיות, התמודדות עם שיפוטיות, והטיפול ברך הנולד. סבינה קוראת לשיטת הטיפול שלה "חזרה לעצמך", והיא כוללת מספר פגישות, תלוי במטופלת, כ"א בת שעה וחצי-שעתיים. דגש מיוחד מושם לדבריה על נשים לאחר ניתוח קיסרי או שמירת הריון ממושכת, שכמעט אינן זוכות לשיקום ייחודי, למרות שעברו טראומה בהחלט לא שגרתית.
דבר שאני חייבת לומר על סבינה הוא, שהיא אשה מאד יפה. יש, לטעמי, מסר מאד חשוב ועמוק בכך. לא רק זה שבנוסח הפיה הטובה שבאה לקבל לעולם את פניו של התינוק החדש, אלא גם בעצם המסר של היופי, כתזכורת וכמראה לאשה שילדה. את השינויים שעובר הגוף לאחר הלידה אפשר לנצל בשתי דרכים לפחות: כטרמפולינה שעוד רגע מזניקה אותך חזרה אל גוף שאת אוהבת כמנצחת, או כמגלשה חלקלקה - תירוץ להידרדרות ורפיסות אל מדמנת ההזנחה.
למרות שסבינה אינה נוהגת להציג עצמה ככזו, היא בהחלט מעניקה תמיכה רוחנית. מאד לא דתית ונוקשה, ומצד שני בלתי מרחפת באמירות אינטר-גלקטיות שעלולות להשרות חוסר נוחות על מי שכמעט הוציאה נשמתה ימים ספורים קודם לכן. ממנה גם למדתי לאחל "יום יפה", במקום "יום נעים". סבינה 660386-054 9543903-053
סוג אחר של תמיכה, חשובה לא פחות, אפשר לקבל מאחיות תינוקיה מנוסות, שבאות הביתה לטפל בתינוק. ת.כ. אחות יילודים בתינוקיית תל-השומר, מתקוממת על-כך שהשירות שהיא נותנת אינו מוכר על-ידי המדינה, כהכרחי ובסיסי, ובטח שלא כמותרות.
"אם הייתי שרת העבודה והרווחה הייתי מסבסדת אחות פרטית, שהוכשרה לטפל ביילודים, לכל אם טריה", אומרת ת. "בנוסף הייתי מאפשרת לאבות תקופת חופשת לידה מקבילה לזו של האם, כדי שיוכל לשאת חלק גדול בנטל הטיפול בתינוק, באם ובבית".
ת. מצירה על כך ש"רק ברות מזל מבין הנשים זוכות בטיפול מקרובת משפחה שתדאג להן, או באחות בשכר". לדבריה, אחד הפיספוסים הגדולים ביותר עם אמהות טריות שאינן זוכות בתמיכה כזו הוא בנושא ההנקה. "יפה וטוב להדריך נשים איך להניק נכון בבית היולדות, אך כדי להתמיד ולעבור את משברי ההתחלה, חייבים בתמיכה רציפה בבית. חייבים להבין שיש הבדל גדול בין תדרוך ובין תמיכה, ואני משוכנעת שאם אחות היתה מגיעה לכל אם, שיעור ההנקות היה עולה פלאים".
ת, ש"משווקת" מפה לאוזן בלבד, ומוצפת עבודה, אינה מוכנה לקחת על עצמה לטפל ביותר מאשה אחת בחודש. רוב הנשים מזמינות אותה אליהן בתקופה שמיד לאחר השיבה מביה"ח למשך כחמש שעות ומעלה, 3-5 פעמים בשבוע. נשים רבות מבקשות שתשהה איתן מספר לילות ברציפות, כדי שלא להיות מוכרעות על-ידי העייפות, במקרה של תינוק שישן כל היום ועיקר פעילותו ובכיו בלילה.
הפעולות שת. עושה בבית היולדת מתחילות ב"דברים אלמנטריים כמו להדריך אמא איך לחתל, להלביש, להפשיט, דרך איך לרחוץ ולשמור על כללי בטיחות באמבטיה, לעסות, לטפל בטבור (ייבוש ומריחת באלקוקסידין, לאחר כל מקלחת ולפחות פעם ביום), איך לייבש אזניים בזהירות, וכלה באיזו תנוחה להשכיב תינוקות ומתי.
לדבריה, אמהות רבות חסרות ביטחון בתחילת האמהות, ואפילו בפעם השניה, ו`שגיאות` קטנות סביב הלוגיסטיקה הכרוכה בטיפול בתינוק כמו להלביש תינוק בבגדים מדויקים מדי, לא לעשות `גרעפס` לתינוק שדווקא זקוק לכך מאד, לסדר את מוצרי הטיפול בצורה לא נוחה, יכולות להימנע בביקור יומי אחד, של מי שמתמחה בתחום.
ת. מעריכה את התקופה המינימלית לשיקום אשה לאחר לידה רגילה בכ10- ימים. עבור מי שעוברת קיסרי, מדובר במינימום של שלושה שבועות חסרי מאמץ לחלוטין. "לאחר מכן, ההתאוששות היא אינדיבידואלית. ככל שהאם היתה יציבה יותר, נפשית וגופנית מלפני הלידה, כך תקצר תקופת החזרה לאיזון שלה.
טיפ חשוב שת. מוכנה לנדב מהשרוול הוא הבא: "אמא לא עושה אמבטיה לתינוק בעשרה הימים הראשונים לאחר הלידה, במיוחד אם ההמוגלובין אינו גבוה די. כשההמוגלובין נמוך אפשר בקלות לאבד את ההכרה".
לתפיסתה של ת., השינה בעשרה הימים הראשונים חשובה ביותר, והיא ממליצה "לשמור את חדר השינה של ההורים, כאזור נקי לשינה כל עוד העזרה ניתנת, ושהתינוק ישהה בחדר עם האחות, שרק תגיש אותו לאם להנקה. משהו כמו תינוקיה ביתית פרטית".
את מיטת התינוק ממליצה ת. `לרהט` במגיני ראש או במגבות או שמיכות שגולגלו והודקו לעצמן היטב, כדי לתחום גבולות מוחשיים עבור התינוק כדי שירגיש מוגן, ולא שהוא `הולך לאיבוד`, דבר שנמנע כשמשתמשים בעריסה.
נשים רבות הפונות לת. הן אמהות ליד השני והשלישי, שמכירות כבר את הדינמיקה של חוסר שינה בתקופה הראשונה, ומזמינות אותה פשוט כדי לאפשר להן את המנוחה בלילה. המחיר שת. גובה הוא 50 ש"ח לשעה בתוספת מונית לכיוון אחד.
העזרה שמגישה ת. מסתיימת בדרך כלל בתוך החודש הראשון שלאחר הלידה, או "כשהאמא מרגישה מספיק בטוחה בעצמה ומאוששת, ואינה זקוקה עוד לתמיכה שלי".
בתוך כדי תקופה זו, של כשלושה שבועות מהלידה, חשות אמהות רבות שהן כמהות לצאת שוב אל העולם, ולהיות בחברת אנשים. כשבועיים עד שמונה שבועות מהלידה מתעורר הצורך להצטרף לקבוצת תמיכה לאמהות חדשות. רוב קבוצות התמיכה, אינן קוראות לעצמן בשם המפורש. אחדות מסתתרות תחת גג מעשי כ"עיסוי לתינוקות" או "קנגורו" או "יוגה לאחר לידה" או "שחיה לתינוקות", אך רובן ככולן מכילות מרכיב דומיננטי יותר או הרבה יותר של תמיכה בראשית האימהות.
גילה רונאל, מדריכה להכנה ללידה, מומחית בשיאצו ומרכזת קורס דולות במדיסין ובמרכז הישראלי לחינוך ללידה, מקיימת מזה ארבע וחצי שנים קבוצות תמיכה לנשים לאחר לידה. רונאל, שמקדישה חלק נכבד מכל מפגש לתמיכה בהנקה וללימוד עיסוי תינוקות לאמהות הטריות, אומרת כי נשים כיום מגדלות את ילדיהן בצורה שונה מאוד מזו שבה גדלו בעצמן.
רונאל, שמציעה גם טיפול פרטני להתאוששות מהלידה ולחיזוק אנרגטי, מסבירה שנשים כיום מגיעות לאמהות לאחר שנים שבהן לא נגעו בטיפול ילדים, בניגוד לחברה החרדית, למשל, שבה אשה נישאת בגיל צעיר, וזוכרת היטב את אמה שהיניקה חמישה או שישה ילדים, והגיעה לדרגה של אלופה בלנהל גידול ילדים. "הכלים הפרקטיים שלנו באימהות הם מצומצמים, ואינטואיציה, נהדרת ככל שתהיה, אינה תחליף לידע תכליתי שנדרש כדי לנהל בית עם תינוק". להערכתה, מקרים רבים המאובחנים כ"דיכאון אחר לידה" והמטופלים ככאלה, היו נחסכים, אם האם הטריה היתה רק "נופלת" מלכתחילה לרשת של הכוונה ותמיכה, סמוך מספיק ללידה. 6299138-03 890295-054.
רשת תמיכה היא רעיון מצוין שכמעט קרם לא פעם גידים, אך כשל מסיבות שונות. נסיונות כ"פרויקט הקן", "פרויקט הטף" ו"אמא לאמא", הופיעו ככוכבי שביט בשמי האמהות הישראלית עמוסי כוונות טובות, אך כבו במהירות. "כנראה שזה עדיין לא כואב מספיק, הצורך בתמיכה לאחר לידה", אומרת ענבל לויטה, שניסתה להקים את "אם לאם", יחד עם פעילים נוספים בתחום התמיכה באמהות חדשות כנועה ברקת ועוד, לפני מספר שנים. במקור, היתה "אם לאם" אמורה לתמוך באמהות חדשות, על בסיס של הדדיות וקשרים טלפוניים. בנוסף, ניסתה ענבל לקדם את נושא לידות הבית ולידות המים בישראל. איכשהו, ולמרות הנכונות הרבה מצד גורמים שונים, לא יצא הנושא לפועל. המוטיבציה, לתמוך ולסייע מנסיונה כאם לשלוש + בטן, נשארה וענבל מאפשרת לפנות אליה לייעוץ ותמיכה ללא תשלום 04-9504338. ענבל, שאינה מגדירה עצמה אלא כמי ש"מתעניינת מאד בנושא, קוראת, נפגשת, מזדהה ואכפת לה", מבקשת רק שהמתקשרות יגבילו עצמן עד לשעה 21:30. משיחה עימה, כמו עם כל מי שרואיינו לכתבה זו, עולה תחושה של רצינות, ומחוייבות פנימית לנושא.
ענבל מתגוררת ביישוב אלון הגליל, שהצמיח מתוכו עוד שתי נשים המתמחות במתן תמיכה לאמהות חדשות. דפנה נוימן, מדריכה להכנה ללידה, לטכניקת אלכסנדר ומסיימת לימודי הנחיית קבוצות הורים, מקיימת ביישוב הקהילתי הצפוני "בית פתוח", מדי שבוע, מזה כשנה וחצי. נוימן תורמת זווית סוציו-אנתרופולוגית להבנת הקשיים שראשית ההורות מזמנת לאם הישראלית בת-זמננו: "היום אשה צריכה ללקט לעצמה חונכות, שבעבר חיו לידה והעניקו לה `חניכה טבעית`, מבלי שהיא היתה צריכה לרוץ ולחפש אחריה. החיים המשותפים העניקו מקום רב לקולקטיב, שחלק מההטבות שהכיל היה החונכות הטבעית. כיום, עקב המקום הרב שהחברה מקדישה לטיפוח האינדיווידואליזם, גדלה הבדידות ויחד עימה הצורך בחיפוש אחר חונכת לאמהות, שאינה בהכרח האמא הביולוגית שלנו. בהחלט ייתכן שאשה שילדה זה עתה, `תיחנך` על ידי חברה שילדה אך חודשיים לפניה".
במפגשי הבית הפתוח שהיא עורכת, משתדלת נוימן לשלב `חונכים` אורחים, החולקים עם המשתתפות `סודות` מקצועיים ומעשיים מאד בנוגע לטיפול בתינוקות. כך מלמדים בבית הפתוח אורלי פינקס, אחות מרפאת היישוב הרדוף שיעור שנקרא "חוכמת הקומפרסים", אביה נוימן, בעלה של דפנה, מלמד שיעור על "מחלות שכיחות בילדות", דר` תמר שבט ההומיאופטית שיעור על "אמהות ותינוקות לאחר לידה", הפסיכותרפיסטית ורדה זכאי מלמדת "איך להקשיב לבכי של התינוקות שלנו", ושני שיעורים נוספים עוסקים בהכנת צעצועים וזוגיות. דפנה עצמה נוכחת בכל המפגשים אך מלמדת רק את השיעורים של מגע ועיסוי לתינוקות, ושיעור שנקרא "הדרך אל האוכל - מעבר למזון מוצק". בעיניה, תפקידה העיקרי כמפעילת הבית הוא להפוך מדי רביעי בבוקר ל"אמא גדולה שמסוגלת להכיל את הנשים האלו. להכין עבורן כוס תה, לתת להן לגיטימציה. לא ללמד ולחנך, אלא לפנות את עצמי כדי להכיל. להגיד `את אמא טובה`. לתת לה רגע אחד אמיתי של מנוחה. מרגש לראות איך המשתתפות הופכות אמהות אחת של השניה, מגלות אמפתיה הדדית כנה".
לדברי דפנה המפגשים מניבים במקרים רבים חברויות ספונטניות וקבוצות תמיכה שנפגשות בעצמן. המחיר למפגש הינו 40 ש"ח. 9860976-04.
טל מגד, מדריכת הנקה, מנחת קבוצות הורים ובעלת מאסטר בלימודי הגיל הרך, המתגוררת אף היא באלון הגליל, רואה חשיבות בהכנה להורות, במסגרת הקורס להכנה ללידה. מגד, המשמשת מרצה אורחת בקורס ההכנה שמקיים בי"ח העמק בעפולה, משתדלת לתפוס את הזוגות רגע לפני המהפך הגדול בחייהם, "כדי לא לחטוף שטוזה בפרצוף, כשמגלים איך נראה ערב עם תינוק בן שבועיים שבוכה ולא נרגע ובדיוק החמות באה, וגם כדי שיידעו שיש למי לפנות אחרי הלידה".
מגד, שעובדת הרבה עם זוגות חדשים במפגשים פרטיים אומרת ש"הורים ראשונים מרגישים אבודים לחלוטין מול תינוק בוכה, וכל כך עסוקים בלהחזיק את התינוק שצריך שמישהו מבחוץ יחזיק אותם".
מגד מנסה לסייע לזוגות לעצב זהות חדשה משל עצמם לאחר הולדת התינוק. "ישנם זוגות שהם דיפוזיים לחלוטין כלפי חוץ לפני הלידה- למשפחה, לחברים, לקשרים חברתיים ענפים. זוג כזה, ובמיוחד האם החדשה, מוצאת שמשהו `לא עובד` יותר בזהות הזו. האשה מוצאת עצמה לאחר יום של ביקורים וטלפונים, שלכאורה משמרים את היסוד החברתי החזק, כשהיא מדולדלת כוחות לגמרי. אשה כזו, שמנסה בכוח להמשיך את חייה הקודמים, עלולה לסבול מקושי גדול בקבלת השינוי הגדול מ`אדון לעצמה` לאמא, על כל הכרוך בכך. עבורה, דרושה עזרה בלקבל את הפרידה וההמתנה הכרוכות באימהות".
ממול, מביאה מגד את המקרה ההפוך של זוגות שהם מלכתחילה מסוגרים יותר. "אשה כזו לא תאמין ביכולתה לתקשר עם נשים במצב דומה ולהתחזק בחברת אמהות או נשים בכלל, ותנסה `להמציא את הגלגל מחדש`, לבדה, מה שיביא אותה לבדידות מאד גדולה עם הרבה קושי".
נושא שחשוב למגד לגעת בו כשהיא מטפלת בזוג, היא להעלות את נושא יחסי המין, שמגד רואה בו, יותר נכון בהיעדרו, מקור פוטנציאלי לתסכולים ולהתרחקויות. כנקודת מוצא מכלילה מזכירה מגד שבעוד שנשים לאחר לידה נמצאות בקשר אינטימי, עם תינוק שצמוד להן לגוף, הרי שהגברים חוזרים בדרך כלל לשגרת חייהם הקודמת, והצורך שלהם במגע נשאר כשהיה. "נשים רבות מגלות שהן סובלות מצד אחד מעודף מגע, ומצד שני מהיעדר מרחב. עבור גברים רבים, מביאה האינטימיות שבין האם והתינוק לדחיקת צרכיהם, מה שגורם לחסך במגע ובקרבה". עם זאת, מדגישה מגד כי הדבר אינו מאפיין את כל הזוגות, וכי יש נשים שהתעוררותן המינית כמו גם צרכיהן באינטימיות ובקרבה עם בין הזוג, אינם נפגמים אלא אף מתחזקים עם הלידה. מכל מקום, בפגישה מנסה מגד להראות את השוני, לחשוב יחד, אם נוח, איך בכל-זאת מתקרבים ועוזרים אחד לשני. " וגם אם לא מגיעים לפתרונות - מספיק שהנושא נשאר ברמה של `לגיטימי לשיחה`".
הקבוצות של מגד, לנשים עם תינוקות לאחר לידה, מתקיימים במקומות רבים בגליל התחתון: יקנעם, כרמיאל, טבעון, אלון הגליל, ו"היכן שמתבקש", לדברי מגד. התכנים נעים מעיבוד של חווית הלידה, דרך עיסוי לתינוקות ומגע, התמודדויות עם בכי וקשיים אצל התינוק, `אני ואמא שלי`, הקול הפנימי של האמא מול כל העולם, ועוד. כל מפגש מתחיל בהרפיה בת 20 דקות, או תרגול גופני תנועתי נעים כ`יוגה אלמנטרית` ריקוד עם התינוק וכו`. מחיר לשמונה מפגשים - 400 ש"ח, ביקור בית 250 ש"ח, וייעוץ טלפוני ראשוני - 150 ש"ח כשכל שיחה לאחריו או לאחר ביקור בית היא ללא תשלום נוסף.
דבר נוסף שמגד עושה כדי לתמוך בנשים לאחר לידה הוא הנסיון לחבר ממש בין נשים שזקוקות לתמיכה. "בגלל שמתנקזות אלי המון נשים, שחלקן `מתפוצצות` מרצון לתת, חיברתי לדוגמא לאחרונה אשה בהריון תאומים עם אשה שילדה תאומים לפני ארבעה חודשים שנתנה הסכמתה לתמוך באם אחרת. זו מן שרשרת מופלאה שהולכת ומתמשכת לאחרונה מאד".
גישה מרתקת לתמיכה בראשית ההורות מוצעת בשיעורי היוגה לאמהות עם תינוקות של מירה פדן-ארצי, מדריכה ליוגה להריון, לאחר לידה, להכנה ללידה ולהנקה ממושב שדה יצחק. פדן-ארצי משתמשת בכלים הפילוסופיים והגופניים שהיוגה מציעה, כדי להתבונן בהזדמנויות שמביאה האמהות ככלי לעבודה פנימית ולגדילה. "מדהים לראות איזו רגישות קיימת אצל נשים לאחר לידה", אומרת פדן. לדבריה, תנאי הקיום של האם החדשה מזכירים מאד דרכים לתרגול רוחני תובעני ביותר.
"מניעת שינה, שידועה כשיטת חישול במנזרים מרוחקים בקצה העולם, מביאה למעשה את ההזדמנות הזו לגידול פנימי אל המציאות העירונית הזמינה והבנאלית ביותר עבור האם. האימהות היא סוג של עול, שזו למעשה אחת הדרכים לפירוש המילה יוגה, שמכניסה את האם למשטר התבוננות קפדני, דומה מאוד לזה שאנשים מכניסים עצמם אליו בסדנאות מיוחדות. האימהות, ביודעין או שלא ביודעין, היא סדנת התבוננות עצומה בהיקפה, שממנה את יכולה לצאת גדולה יותר - לאחר שהרחבת את גבולות העצמי שלך.
קורה שאם מספרת שתוך כדי תשישות איומה `הבזיקה` אל תודעתה מילה אחת בודדת ש`סידרה` עבורה פתאום את העולם בבת אחת מכאוס, לתמונה שבה הכל מסתדר. היוגה נותנת כלים להתבוננות בתהליכים אלו, ולצמיחה מתוכם. לדוגמא, האם משתוקקת מאד שתינוקה יישן כבר לילה שלם, או שיפסיק לבכות. לכל אם ההשתוקקות שלה. היוגה מראה שההשתוקקות היא אשליה הגורמת סבל, ומאפשרת להיפרד ממנה, לטובת קבלת הכאן ועכשיו".
פדן-ארצי, שהתעמקה בכתבים העתיקים של היוגה (הסוטרות לפטאנג`אלי), מדגישה שהתרגול ממש אינו מתאים לכל אחת. קשה היה `לחלוב` ממנה את המידע, ונראה שגישתה לנושא, עמוקה, רצינית ותובענית. "רק מי שעולמה הפנימי מאופיין עוד לפני הלידה בהתבוננות ובמחויבות לעבודה פנימית תגיע לשיעורים, כדי לחוות דבר שהוא מעבר לסוג של התעמלות".
השיעורים לאמהות החדשות, כולל תינוקות מגיל ששה שבועות, מתקיימים בחופית בימי ב` בבוקר. מירה 625124-04.
דיון מרתק בפורום העוסק בצמיחה הרוחנית שמביאה ההורות, ובהשוואתה לדרך הזן, מובא בסוף מאמר זה.
אשה מיוחדת נוספת, שבחרה לעבוד עם נשים לאחר לידה, ועושה זאת מתוך מניע שמרתק להתחקות אחריו היא דיאנה אידלמן-קרת, יועצת חינוכית, משפחתית וזוגית ובעלת ידע עצום בתחום ההורות הראשונית, שמנחה קבוצות תמיכה לאמהות ותינוקות בצפון ת"א ובאזור השרון, ומייעצת באופן פרטי בנושא הורות וזוגיות. בנוסף, מקיימת דיאנה בימי שישי אחת לחודש `פורום הורות מדוברת`, בשדה ורבורג, העוסק בנושאים מרתקים שמסביב להורות. "הגורם המשמעותי ביותר שמשפיע לרעה על ההורות הראשונית", אומרת אידלמן-קרת, זו הבדידות האיומה של נשים ותינוקות הסגורים בדירות ומתגעגעים ל`פלנטה האחרת`".
אותה פלנטה, לדברי דיאנה, היא העולם המונע מכוח עצמו, העסוק והמעניין, שהיו חלק ממנו בזמן ההריון. "העוברים ברחם רגילים לחיים פעילים ומלאי תנועה ועשיה של האם שהכילה אותם, כאשר לאחר הלידה חייהם מוגבלים לתוך דירות, שעל-פי רוב לא ממש קורות בהם דינמיקות מעניינות, במשך רוב שעות היום".
לדברי דיאנה, היא פוגשת באמהות רבות שמרגישות כאילו התינוקות שלהן מעבירים להן מסר שהם אינם אוהבים את הדירה שבה הם גרים.
"ההבדל בין תינוקות ומבוגרים הוא שכשלתינוקות לא טוב - הם מיד נותנים ביטוי חיצוני לרגשותיהם, לרוב בצורה של בכי. ההורים אינם לוקחים לעצמם את הרשות לבטא את שהם מרגישים. וזה בדיוק אחד מתפקידיה המרכזיים של קבוצה - לאפשר להורים ובמיוחד לאמהות הנושאות בנטל הגדול של ההורות לבטא את טווח הרגשות האדיר והקשיים שהלידה מביאה. רגשות אלו נעים משמחה ואושר ענקיים, עד עצבות, דכדוך, געגועים וכמובן כעס מול הצרכים ההישרדותיים החזקים של תינוק חדש".
דיאנה מספרת שבאופן מפתיע, או שלא, התינוקות משתפים פעולה עם הקבוצה, ומאפשרים לאמהות לדבר ברצף. אם התינוק בוכה בקבוצה בכל זאת, מסבירה דיאנה, הרי שהקבוצה משתדלת להכיל גם את התינוק הבוכה וגם את האמא שמכילה אותו.
כמי שלא הרהיבה עוז מזה למעלה משש שנים לספק לעצמה תינוק חדש, מעלים בי דבריה של דיאנה הרהור מרחיק לכת ביותר על תפקידו האפשרי של הבכי התינוקי. אם התינוק הוא מראה, מעין מצפון המשקף כל טעות קיומית של הוריו, הרי שכמות הבכי האדירה שמשפחות צעירות סופגות מתינוקיהן האהובים, מעידה אולי על כך שצורת החיים שלהם-שלנו רצופה טעויות. ואם כך, הלא שחוסר היכולת לפענח את הבכי ואת מסריו ולהשתמש בסמני ה`לא` שהו מציע כדי להתכוון לדרך חיים טובה יותר, מעידה על חוסר תקשורת מתסכלת ביותר, ואפילו טראגית, בין צרכים אמיתיים ובין היכולת לזהותם ולהוציאם אל הפועל.
סיום אופייני ליום אמהות ראשונית הוא אם שעיניה טרוטות, ולבושה ושערה מרושלים, פותחת את הדלת לבן-זוגה החוזר מהעבודה, וממש "תוקעת" לזרועותיו את החבילה הצורחת. על פניה מתוח חיוך רפה, אך כל עצמותה אומרת "עכשיו מגיע לך לטעום קצת מהסיוט, ולי סוף סוף לנוח".
חטיבה שלמה של נשים, שבחרו בחד-הוריות, אינן "נהנות" מזוג זרועות נוספות בסופו של יום. עם זאת, יש תחושה שלמרות הקושי האדיר, הרי שיש בלבד סוג של חיבור, לשעון ולקצב הפנימי, שמיטשטשים או מתערערים כשחיים בזוג.
דיאנה אומרת שנשים חד הוריות (שמהוות אגב עשרה אחוזים מאוכלוסיית הנשים בישראל!) , משתתפות ברוב קבוצותיה, ומשתלבות מצוין. עם זאת מדגישה דיאנה שלמיטב נסיונה, הדבר הנחוץ ביותר לנשים חד-הוריות הוא ללמוד ולבקש עזרה באופן קונקרטי. "לדעתי נשים חייבות למען עצמן ולמען תינוקן להגדיר את שהן זקוקות לו באופן קונקרטי. חלק מההתבגרות שלהן לתוך ההורות חייבת להיות ההכרה בעובדה שהן חייבות להיתמך, ושהעוצמה שלהן תתבטא, בין השאר ביכולת שלהן להיעזר. כשאם חד-הורית שוקעת בתוך עומס בלתי-נסבל של דרישות מעצמה, יחד עם הצרכים של התינוק, היא עומדת במצב של סטרס בלתי נסבל, ומותחת את עצמה ממש עד קצה החוט. גם אם אין בן-זוג, אין זה אומר שאתן לא צריכות", מדגישה דיאנה.
עוד היא מספרת שהשתתפות נשים חד הוריות בקבוצה מוסיפה הן להן והן לנשים שחיות בזוגיות עושר של פרספקטיבות שונות, המדגימות את היתרונות, החסרונות והבחירה שבכל אחד מהמצבים. דיאנה מספרת שקרה תוך כדי השתתפות בקבוצות שנשים נפרדו מבני זוג והפכו חד-הוריות. בנוסף לתמיכה בהורות, מקיימת דיאנה קבוצות לנשים שחוו אבדן לאחר הריון. דיאנה אידלמן-קרת 7482895-09 .
מידע מקיף בנושא חד-הוריות ניתן למצוא באתר המצוין "הורים":
http://www.horim.co.il/12.htm
תמיכה אינטרנטית לחד-הוריות נמצאת גם בפורום מיוחד המוקדש לכך בקהילות
iol.
בנוסף על דיאנה, שפועלת באזור השרון, פתחה השנה יפעת אוסישקין קלינאית תקשורת ומטפלת באמנות, מקום בכפר-סבא הנקרא `מפגשים`, ובו היא מקיימת, בין השאר ימי `בית פתוח` להורים ולתינוקות, המיועדים לדברי יפעת לספק את הצורך הגדול של ההורים והתינוקות בקהילה, וכדי לאפשר להם `מרחב להיפגש, לבלות ולצמוח`. המפגשים ערוכים בצורה של רצועות זמן ארוכות, כארבע בשבוע, ומבוססות על השתייכות לאחת הקבוצות, הנפגשות לפי הפירוט הבא: א` 9-12:30, א` ג` ה` 16-19. טל` 7452752-09.
קבוצות לתמיכה באמהות ותינוקותיהן מזווית חדשה מעט בישראל, אך מקובלת מאד בארצות הברית, היא קבוצת תמיכה לאמהות המונחית על-ידי דיאטנית. בדרך כלל מדובר בצוות של דיאטנית ויועצת הנקה מוסמכות, המאפשרות `כיסוי` מירבי בנושאים אלו שהם כה משמעותיים, במיוחד בתקופה שמיד לאחר הלידה.
הדיאטנית הקלינית טובה קראוזה, המתמחה בנושא התזונה לנשים בהריון ולאחר לידה, מסבירה ש"נשים לאחר לידה חשות לעיתים קרובות שהן `לכודות` במעגל קסמים של עייפות, המביאה לאכילה בלתי מאוזנת (למי יש כוח לבשל `בריא` כשעייפים נורא?), הגורמת לכך שהאשה עייפה עוד יותר, מתוסכלת, ואינה נותנת לגופה ולתינוקה את מה שנחוץ כדי להשתקם מהלידה ולהניק היטב".
לדברי קראוזה, הן לרגישות הגופנית של האם לאחר הלידה והן לרגישות הנפשית יש חלק גדול בבחירות המזון שאשה עושה פעמים כה רבות ביום, ושיש להן חשיבות כה מכרעת על חייה.
קראוזה אומרת שנשים נדהמות בכל פעם מחדש עד כמה יכולים `טיפים` קטנים להשפיע על כך שתזונתן ועקב כך הרגשתן הכללית תשתפר. "אשה אוכלת פרוסת לחם עם גבינה לבנה, ולא יודעת, שאם תוסיף לכך פרוסת עגבניה, הרי שהיא עונה על הדרישות התזונתיות שלה לאותה ארוחה". קראוזה סבורה כי עודף מידע מחד, ופחד מה`תיק` הגדול כביכול של תזונה מאידך, מפילים נשים רבות למעגל המתסכל. קראוזה מוסיפה כי במסגרת הקבוצה זוכה כל אם להתייחסות ספציפית מקצועית לצרכיה, בין אם היא סובלת מעודף משקל, חוסר משקל, רגישות מיוחדת שלה או של תינוקה למזונות מסוימים, או פשוט מנסה להעניק לגופה ולתינוקה את המיטב.
מאחר שתזונת האם קשורה באופן הדוק עם ההנקה, ממלאת מדריכת ההנקה תפקיד חשוב בהדרכת האמהות, ובמתן תמיכה רצופה בנושא ההנקה לאורך המפגשים. בנוסף על ענייני תזונה והנקה, משמשת הקבוצה לתמיכה חברתית חזקה לא פחות מזו המתרחשת סביב נושאים `תכליתיים` יותר כעיסוי תינוקות.
קראוזה מציעה קורס תמיכה בן שבעה מפגשים, על בסיס שבועי, באזור ת"א ובהרצליה.9505079-09 523823-058.
באזור הדרום הצחיח יחסית בפעילות, פועלת בשנים האחרונות ענת סימון, מדריכה להכנה ללידה ולהנקה, ומדריכת קבוצות תמיכה לאמהות לאחר לידה. ענת מקיימת קורסי תמיכה בקליניקה לרפואה אלטרנטיבית במושב קידרון (ליד גדרה). המקום יפהפה וספוג באוירה כפרית. הקליניקה ממוקמת בתוך משק אורגני וכבר בכניסה נתקלים בקרקורי התרנגולות המשוטטות וזוללות להנאתן ירק טרי (ואפשר לקנות תוצרת חקלאית אורגנית במקום).
המפגשים נערכים בבקרים, בימי חמישי, ברצף של שמונה לקורס.
שלושת רבעי השעה הראשונה מוקדשת להתכנסות עם כוס שתיה חמה , כיבוד מפנק ושאלות ותשובות בנושאים כהנקה, התפתחות התינוק, שימוש במנשא,וכו`.
השעה וחצי הבאה היא מעין הרצאה-שיחה בנושא נבחר כאימהות וקריירה, עיסוי הודי לתינוקות,זוגיות,שינה וכו`. בכל מפגש משולבת גם פעילות קצרה עם התינוק מסוג פעילות מוסיקלית של ח"מל ותנועה. המחיר: 360 ש"ח ל8 מפגשים.
פרטים נוספים בטלפונים 899489-054. 8673239-08
קורס תמיכה נוסף בדרום מתקיים בביתה של מיכל קאופמן, מיילדת מוסמכת, מדריכה להכנה ללידה פעילה בגישה הוליסטית, מוסמכת לרפואה סינית, שיאצו וצמחי- מרפא, וד"ר לרפואה טבעית, פותחת מגוון קבוצות סביב ללידה במושב אביגדור שבדרום.
הסדנא לתמיכה לאחר לידה מיועדת לאם ולתינוק מגיל חודש וחצי, ומטרתה, לדברי מיכל, לתת מענה לשינויים שעוברים על האישה והגבר לאחר הלידה, לטפח את הקשר הזוגי ביניהם, להעניק לאם תמיכה רגשית ולחזק אצלה את האמונה ביכולתה להיות אם טובה, קשובה לצרכים המיוחדים של התינוק שלה, ולהתחבר לאינטואיציות שלה, לתת תמיכה לצרכיה המיוחדים כאם חדשה ולמנוע חרדות ומתחים לגבי הטיפול בתינוק ודיכאון המתלווה לכך. בנוסף מכוונת הסדנה להדריך את האם להבחין בסוגי הבכי השונים של התינוק, ללמדה את יסודות העיסוי ההוליסטי, לתת גירוי לשרירים המשפיעים על איזון ויציבה וכישורים מוטוריים לפי שיטת ורדי , ולספק לה גם כלים לגירוי הקשב המוסיקלי לפי תוכנית ח.מ.ל ( חינוך מוסיקלי לתינוק) של אורלי צלאל. כמו-כן תינתן הדרכה לטיפול בתינוק והאכלתו תוך הדגשת חשיבות המגע. נושאים נוספים יהיו תזונת האם המיניקה, ותרגול גופני שלה בדגש על מניעת בעיות של רצפת האגן, טחורים, דליפת שתן צניחת רחם וכאבי גב.
הסדנא תתקיים בקבוצה של עד 9 אמהות, אחת לשבועיים בימי רביעי מ-17:00, ותכלול חמשה מפגשים, בני כשעתיים. במהלך המפגשים ישולבו הרצאותיהן של תזונאית המומחית בתזונת תינוקות, ושל מטפלת בשיטת ורדי למניעת ליקויים בהתפתחות המוטורית. המחיר לקורס: 600 ש"ח. 08-8583284 בנוסף מקיימת מיכל קורסי הכנה ללידה, סדנאות יוגה, שיאצו עצמי, טאי-צ`י ועוד.
סדנת תמיכה נוספת לאמהות, באזור השרון, מתקיימת במתנ"ס בית לזרוס בכפ"ס, בהנחיית עדה בר-כוכבא,מדריכה מוסמכת מטעם המרכז הישראלי לחינוך ללידה סדנא לאמהות ולתינוקות הסדנה תתקיים בימי ג`, משעה 10:00 בבוקר ועד 12:30 במתנ"ס בית לזרוס שבשיכון עלייה בכפר סבא. הסדנא מיועדת לקבוצות של 5-8 אמהות, נמשכת 8 מפגשים, והמחיר 480 ש"ח.
מטרת הסדנא היא לתת בנוסף לתמיכה הרגשית "טעימות" במגוון נושאים, כעיסוי תינוקות. רבע השעה הראשונה בכל מפגש מוקדשת לשאלות ותשובות ויש גם רבע שעה באמצע להפסקת קפה ועוגה.
התכנים:
1) השפעות הלידה על הגוף והנפש
2) כללי בטיחות בבית והתמודדות עם מקרי חירום. מתן כלים בסיסיים בלבד לביצוע החייאה והוצאת גוף זר שגורם לחנק (מומלץ בחום להשתתף גם בקורס מד"א מוסמך בנושא)
3) סוגיות בנושא שינה ותזונת התינוק
4) התעמלות לתינוקות ועיסוי הודי
5) תינוק חולה לפי הרפואה הקונב` (איך לתת אקמול ולמה לא כדאי יותר מדי) וברפואה האלטרנטיבית ונושא החיסונים (הפנייה להומאופתיה, ורפואה סינית)
6) כיצד להיות הורים `טובים`
7) זוגיות ומיניות אחרי לידה
8) חזרה לעבודה, בחירת מטפלת או מעון
פרטים נוספים אצל עדה 7435722 -09.

ולקינוח המובטח -

חיבוק הדוב של דורשות טובתך
בשמת אבן-זהר, מלמדת את יסודות התקשורת האסרטיבית לאמהות - שנה א`

מזל טוב! ילדת!
אמא שלך באה לבקר אותך בבית החולים, מאושרת לראות את התינוקת שלך. בדיוק התינוקת זזה בעריסה שלה ומשמיעה קול, ואת שולחת יד לקחת אותה להנקה. "לא!" אומרת אמא שלך וחוסמת את הידיים שלך, "אל תקפצי לכל פיפס שלה! שלא תגדל לך מפונקת!" את ישר מתעצבנת, כי את מאמינה שצריך להיענות מייד לאיתותים של התינוק. מה היא מתערבת לך?

את שבוע אחרי לידה, מאושרת עם הבן שלך. מחר הברית, והחלטתם להזמין מוהל הביתה בהרכב מצומצם ביותר, ואת המסיבה לעשות רק עוד חודש, כשאת והתינוק תתאוששו. כל המשפחה מתקשרת שוב ושוב לשכנע אותך לעשות אירוע עם הברית. הם מאוד נעלבים ונפגעים מהבחירה שלכם. חמותך מתחננת בדמעות, שהמצווה דורשת שכולם יאכלו וישמחו בזמן המילה, ושהם יממנו הכל – האולם, האוכל, רק תגידי כן. וגם מאיימים: אם לא תסכימו, הם לא יעזרו במימון המסיבה המאוחרת. את מותשת ולחוצה וכבר התחלת לבכות.

כן, כן, לא נעים, אבל כמו שבהריון נגעו בבטן שלך אנשים זרים לגמרי, אחרי הלידה עוד מחמירה ההתערבות בחיי המשפחה שלכם, ובמיוחד בדרך שאתם מגדלים את הילד. מהר מאוד תתחילי לגלות את כוחה של המשפחה ללחוץ על אמא טריה, ולאלץ אותה לחיות ולגדל את ילדיה לפי התכתיבים של אחרים.

זה הזמן ללמוד כבר מההתחלה תקשורת אסרטיבית, שבה את מבהירה את בחירתך, בלי מריבות, עלבונות והיפגעויות.

מה שאת רוצה הוא דרך להבהיר לקרובים ולחברים (ולפעמים גם לבעל, לרופאה או לשכנה) את עמדתך, בחירתך והעדפתך – בלי להיגרר למריבה. מעל לכל, את לא רוצה להעליב אותם. חשוב לך לשמור על יחסים טובים, ולהרגיש טוב עם עצמך, ואת לא תרגישי טוב אם הבחירה בדרך שלך תגרום לסיכסוכים משפחתיים.

הדרך לכך מתחילה בתקשורת פורייה. קודם כל בינך לבין עצמך, ולאחר מכן בינך לבין אחרים.

להלן תיאור מקוצר של תקשורת כזאת.
כאן, לדוגמא, אמא שבתה בת החודשיים לא רגועה במפגשים משפחתיים, והמשפחה נעלבת מכך שהאם מתחילה להימנע מביקורים:

שלב 1 –
את מנסחת לעצמך משפט חיובי ואישי (שמדבר עלייך, על בחירותייך, על רגשותייך, ובלי שלילה, למשל, לא מה את לא רוצה – אלא מה את כן רוצה), שמבטא את מה שאת באמת רוצה בסיטואציה הזאת.
אם מה שאת באמת רוצה הוא, למשל, להמנע ממפגשים משפחתיים בחודשיים שלושה הקרובים, עד שבתך תגדל קצת, אז המשפט יכול להיראות כך:
"אני מאוד מודה לך על ההזמנה, אבל אני לא אוכל לבוא (הערה: ייתכן שתעדיפו שבן זוגך יילך בלעדייך, וייתכן שתימנעו בהרכב מלא). בתי כרגע מאוד רגישה לרעש ולאנשים, ובשלב זה אני מעדיפה להקל עליה".
תרשמי אותו לעצמך כדי שתוכלי לשנן אותו ולהיזכר בו במהלך השיחות.

עכשיו בן שיחך (למשל, חמותך) יענה. למשל, משהו כמו: "את מתחילה רע מאוד! תינוקת כזאת קטנה כבר מכתיבה לך את כל החיים!"
שלב 2 –
חשוב ביותר. את מקשיבה טוב טוב למה שנאמר לך, ומנסה לשקף בחזרה את דברי הדובר, להכיר ברגשותיו, ולהראות לו שאת באמת שומעת אותו. למשל:
"את חוששת שאני מקריבה את עצמי בגלל התינוקת."

עכשיו היא תענה על זה, ובטח תשלח לעברך עוד חץ. את בטח יודעת איזה טענות מעלים נגדך. אם לא – את תגלי מהר מאוד...
שלב 3 –
את, שוב, מקשיבה טוב טוב למה שנאמר, ושוב מזהה את הרגשות שמאחורי הטענה, ומכירה בהן. כמו כן, חשוב להבהיר את מה שאת מעריכה: למשל, את מעריכה את זה שחשוב להם שיהיה לך טוב, את מעריכה את זה שמבשלים בשבילך ודואגים שאת, בתור אשה אחרי לידה, תאכלי טוב ולא תצטרכי לבשל, את מעריכה את זה שרוצים לתרום לך מנסיון של הורים ותיקים.

אחרי שאת משקפת את הנאמר לך, מכירה ברגשות הדובר, ומציינת את מה שאת מעריכה (לא בהכרח בסדר זה), את חוזרת כמו תוכי על המשפט שהכנת לך מראש, נגיד "אני לא אגיע לארוחה ביום שישי. בתי כרגע מאוד רגישה לרעש ולאנשים, ובשלב זה אני מעדיפה להקל עליה".
שוב תקבלי תגובה, שוב תקשיבי טוב, תשקפי ותכירי ברגשות, ושוב תחזרי כמו תוכי על המשפט שלך, שמבהיר באופן חיובי מה את רוצה.

על המשפט הזה תחזרי כמה וכמה פעמים במהלך השיחה, כמה שיידרש כדי שמי שמדבר איתך יקבל אותו סוף סוף. ככל שתחזרי על זה, בשלווה ובבטחון, תוך כדי הבנה לעמדת הזולת והערכה לכוונותיו הטובות, כך יקבלו אותך יותר ברצינות.
זו עוד סיבה שחשוב לחשוב טוב-טוב על המשפט שלך, ולוודא קודם כל שהוא מבטא בדיוק-בדיוק את מה שאת רוצה. אני כללתי למשל מלים כמו "בשלב זה", שאומרות שזו החלטה זמנית שלך, שבהחלט עשויה להשתנות תוך שבועיים, אם השלב הרגיש יעבור תוך שבועיים.

האם בבית החולים יכולה למשל להגיד לאמה:
"אני מאוד שמחה שאת דואגת לי. אבל אני מעדיפה להגיב לתינוקת שלי במהירות. אני רוצה שהיא תרגיש שהיא יכולה לסמוך עלי".
[הסבר: קודם כל, תודה והערכה למה שאמא אמרה. חוץ מזה, נדירה האם שתגיב "בכלל לא דאגתי לך, אני פשוט חושבת שאת לא מבינה בתינוקות ולא יודעת איך מחנכים אותם שלא ייצאו מפונקים"... אחרי מילות ההערכה לאם בא המשפט שלך, המצהיר באופן חיובי ובלשון "אני" את הבחירה שלך, הרצון שלך, האמונה שלך.]
אמה עשויה להגיד: "אה, זה הרעיונות החדשים האלה שלך שקראת באיזה ספר! תאמיני לי, התינוקת הזאת תטרטר אותך ככה! ואת סתם מקלקלת אותה!"
[עצרי! לא מרביצים לאמא! נכון שמתחשק לך, אבל בואי ננסה משהו אחר. ברוב המקרים, כדאי להימנע בכל מחיר מהיסחפות לויכוח איזו גישה "מקלקלת" תינוקות, כי נדירה האם שתשתכנע ממך, בוודאי ביום הראשון לחייה של התינוקת הראשונה שלך:]
האם הטריה: "את מאוד מודאגת שאני אתעייף מהטיפול בה. בכל אופן, חשוב לי להגיב אליה במהירות. אני רוצה שהיא תרגיש שהיא יכולה לסמוך עלי".
אמה: "מה את חושבת, תינוקות זה עבודה קשה. איך שאת בכית לי בחודשים הראשונים! לא היה קל איתך".
האם הטרייה: "כן, אני מאמינה לך, בטח יהיה לי קשה. אני מקווה שתוכלי לבוא לעזור לי לפעמים."

מיומנות תקשורת כזאת יכולה לעזור לך לכל נושא בעתיד: לבחירות שלך בהנקה, בשינה, במזון מוצק, בבגדים, בגן, במטפלת, בחוגים, בכל דבר. כל אחד יתערב לך ו"ייפגע" מזה שאת לא עושה מה שאומרים לך, וככל שתיכנעי יותר, רבים הסיכויים שתרגישי יותר ויותר רע, לחוצה ומתוחה. וחבל.

כדאי לך לרשום מהזיכרון את כל המשפטים שאומרים לך, ולנסות מראש להכין את עצמך לזהות את הרגשות שמאחוריהם, ולנסח משפטי תגובה רגועים וחיוביים. זו הצעה שלי, כי אני מהמרת שרובנו, כמוני, מתבלבלות ב"שידור חי" ולא יודעות מה לענות.

כדאי גם לסנן שיחות, ולהשתדל לדבר עם כמה שפחות אנשים, כי עשר שיחות כאלה (עם חמותך, חמך, גיסך, אחותך, אמא שלך ואשתו של הדוד של בעלך) אולי יספקו לך שפע הזדמנויות לתירגול, אבל גם יתישו אותך כליל.

את האנרגיות את רוצה להפנות כרגע אלייך ואל התינוקת או התינוק המתוקים שלך.
אז תבחרי מראש עם מי כן תדברי, ובשביל כל המתקשרים האחרים (שאינם תומכים. עם תומכים בעמדתך אין צורך להמנע משיחות) את בדיוק מתרחצת/מיניקה/ישנה/יצאת.

בהצלחה!

עד כאן מגיע המאמר. עם זאת, ברור לנו שלא הקפנו אפשרויות רבות וטובות. אם מי מהקוראים מציע בעצמו או מכיר שירות שלדעתו שווה סיקור, אנא כתוב לנו תוך שימוש באפשרות התגובה למאמר שמימין למעלה. בניגוד לעתון המודפס על ניר, ומרגע שהודפס הרי שאינו ניתן לשינויים, מאפשר האינטרנט גמישות עצומה, כך שניתן להוסיף גם למאמר זה פרטים חשובים בכל עת. 

לפורום פוסטפרטום
למאמר `אוכל, שתיה, תינוק, אשה` בנושא תזונה לאחר לידה
לדיון בפורום בנושא סיפורי פוסטפרטום, תתחילו אותו מכאן

וכאן ההתחלה של הדיון הזה

לדיון קדום יותר בסטאף

וזה אחד שנוגע במיתוס ההתאהבות המובנת מאליה בתינוק
וכאן מתעסקים עם מחשבות על זן? לידה?

וזה לוקח לפרויקט אמאל`ה אמאל`ה (אם לאם מתוצרת הפורום), שבנות מהפורום תומכות באמהות חדשות

ועוד אחד לסיום

לפרק `היום שלאחר השחרור מבית היולדות`, מתוך הספר `אמנות הלידה`
עיסוי תינוקות - המדריך המלא
 

 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
 



 



 



 
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש