|
16/4/2003 02:55
|
הדס
|
מאת:
|
|
לד"ר ליבוביץ
|
כותרת:
|
כל מה שאת כותבת נכון אבל אני חושבת שתפקידנו כחברים/משפחה/תומכים של לירון (או כל חולה אחרת במצבה) גם לעזור לה להגיע להחלטה אולי יותר בריאה עבורה. לעיתים באימהות אנחנו רואות אך ורק את טובת ילדינו ולא כ"כ מתיחסות לעצמינו. מי אנחנו מול הילד? וזהו, שאנחנו גם משהו... רבות מאיתנו נמצאות כ"כ עמוק בהנקה ובחשיבותה (וגם אני, שתביני, הנקתי את בני עד גיל שנה וחצי) ולפעמים קשה לנו לראות את ה"אפור". וזהו, לדעתי, תפקיד החברה. כשהבעל או החמות אומרים את זה, זה נשמע כמו שתארת. וזה יכול לתת תחושה של יציאה מכלל שליטה ואף לדכא ולבצר בעמדה. אבל אולי כשחברות שבאות מאותו מקום של הנקה ואימהות, אומרות את הדברים זה יכול להתקבל אחרת. באמת, מאד חשובה הדרך בה דברים נאמרים ללירון.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|