גם אני הרגשתי כך בסוף ההריון. כאילו אני עומדת לחטוף מכות רצח עוד מעט ואין דרך להתחמק, ועוד הצפייה "להיות גיבורה", "לקבל את הצירים באהבה" וכו'. יש מי שמצליחה, אולי גם את תצליחי! מי יודע! וגם אם לא, כמו מיכל אני שבה ואומרת לך, יש אפידורל! אני תכננתי לידת בית ובפתיחה של שבע אצבעות נשברתי ונסעתי לבית חולים לקבל אפידורל. נשמע לך רע? אז זהו שלא. היתה לי לידה נהדרת, למרות הכאב המהמם, זה לא כמו לחטוף מכות. זה מרגש, זה אירוע גדול ומרגש. והרגע בו היא יצאה ממני, הרגע הגדול ביותר של חיי, הייתי מוכנה לעבור את זה שוב היום. את לא מאמינה איזו תחושה. בדיעבד, הפחד היה הרבה יותר גרוע מהלידה עצמה. ולא קיבלתי את הצירים באהבה. אבל ידעתי כל הזמן שזה זמני, מה תהיה התוצאה ושהכל כשורה. כולן עומדות בזה, היי בטוחה שגם את!
|
תוכן התגובה:
|