קראתי עם דמעות בעיניים. כמה רגישות אנושית, לאנשים. תודה. ומחזיקה לך אצבעות, יוליה.
ובנושא הדיון. נסיון קטן לעודד דווקא את הצד השני (של חסרות הכוח והחשק אל מול בני זוג חושקים)- כמו שעלה בדיון, בני זוג שחושקים בנו הם נכס יקר, ראו את דברי מירי ויוליה. החושק שלי מצא אותי אחרי לידה טראומטית כולל חתך, כעס עצום, הלם, עייפות ושאר צרות. במפתיע, המגע שלו היה לי מרפא... הגוף שלי, שכל-כך כאב לו וכל כך נבהל והתכווץ, שמח למגע נעים. שמחתי להנות ממנו, מהגוף הזה שהפתיע אותי זמן קצר לפני כן בעוצמת הכאב. אז עצתי הקטנה, הזהירה והצנועה, קחו את זה כמתנה.
|
תוכן התגובה:
|