כי גם אני חווה מחשבות איומות, עם הפחד הנורא הזה שמדובר בחזון ולא בחרדה. אני לא מעיזה לדבר על זה עם אף אחד, אפילו לא עם האיש שלי. אפילו עכשיו כאן, אני לא באמת מסוגלת "לדבר" על זה. את לא לבד. האם שתינו לבד בזה כאן? תראי מה זה, אני מתעקשת לכתוב בשמי, כדי להיות כנה, למרות שבאינסטינקט כמעט הייתי כותבת הודעה כזו בעילום שם. עד כדי כך מפחדת מלדבר על זה.
|
תוכן התגובה:
|