|
23/2/2004 22:22
|
שרון10 אמא של אור
|
מאת:
|
|
את לא לבד בחרדה בעקבות טראומה
|
כותרת:
|
כל חויה טראומטית של ילדינו משאירה בנו חותם. החרדה ליקר לנו מכל קשה ביותר שמה יקרא משהו רע ואנחנו לא נוכל להיות שם בזמן כדי לעזור ולנחם. אנני מדברת חלילה על מוות אך הטראומה שאנחנו עברנו עם הכויה של אור לפני כחודש עוד מלווה אותי כל יום ולדעתי לא תרפה ממני. אני חושבת שבמצב כזה כמו זה שאת נתונה בו ואני נתונה בו היום אין כל בושה לבקש עזרה מקצועית. פני לטיפת חלב שבה מטפלים בבנך או כפי שהמליצו לי בטיפת חלב למרכז לאם ולילד בעיר מגוריך לצורך קבלת עזרה. השתדלי להיות אופטימית ואוהבת וצברי כוח רב. חישבי רק על כל הדברים הטובים החיוך של בנך והמרץ הרב שהוא מפגין כעט. את יודעת שזו את שצריכה עזרה וכי בנך באמת מרגיש טוב אז את חייבת לטפלת בעצמך כדי לא לפגוע בסביבה ובבנך כמובן.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|