וזה מזכיר לי את הדיון על חברות רווקות שהיה פה לפני כמה ימים. אני חושבת שאת עושה את הדבר הנכון, אני הייתי נמנעת מלדבר יותר מידי על הילדים (אבל לא טוטאלי, כי גם זה מלאכותי) ובעיקר - משדרת לה שיש בה המון דברים אחרים, שהיא שווה "למרות" שאין לה ילדים. לפעמים צריך פשוט להסתכל על תחומים אחרים ולהדגיש אותם. אם היא כשרונית במשהו, חכמה בתחום מסויים - תכונות מיוחדות שלה, להדגיש אותם, ולהעלות אותם על הבמה במקום דברים אחרים. לא להיתייחס לזה כפגם שכל הזמן צריך לטפל בו, אלא כמציאות, שפשוט מאלצת לעסוק בתחומים אחרים ולא בזה. הזכירו פה את עניין התפילות. באחת הלידות שלי, ממש בין הצירים, הרגשתי שאלוהים קרוב מתמיד (אפשר אחרת?) והתפללתי על קולגה שלי לעבודה (שבחשאי בדקתי לפני כן מה שם אימה) שתיכנס להריון (היתה נשואה 10 שנים כמדומני, ואימצה בת מאוקראינה). בינתיים עזבתי את המשרד ההוא, אבל אחרי שנתיים או שלוש, סיפרו לי שהיא בהריון!!! אז אם יש לך לידה בדרך, את מוזמנת לעשות זאת. מישהו שומע אותנו כשאנחנו סובלות...
|
תוכן התגובה:
|