יש לי אחות שגדולה ממני בעשור שלם, רווקה, בלי חבר, בלי ילדים, ואני האחות הקטנה גם התחתנה לפניה, גם חובקת בן מדהים. וזה קשה. גם לי וגם לה גם להורים שלנו. למרות שאני מרגישה שאנחנו חברות יש דברים שאנחנו פשוט לא מסוגלות לדבר עליהם וזה אחד מהם.אני יודעת שהיא הולכת לטיפול, אני מקווה ששם היא מדברת על זה. אני משתדלת לא להעיר לה יותר מדי כשהיא עם הילד שלי (על איך שהיא מחזיקה, מחתלת, משחקת וכ') ובוכה המון בלב. עצוב לי לראות אותה לבד, אני יודעת שלעולם לא יהיה לה אומץ להביא ילד ללא נישואין, ושהיא עומדת לפספס את הרכבת. כל שנותר לי זה להתפלל. אמן ויגיע היום שבו הראה אותה עם ילד (אם בן זוגי או בלי- זה פחות חשוב בעיני). זה הדבר שהייתי רוצה יותר מכל דבר אחר בעולם. מקווה שזה לא רק חלום.
|
תוכן התגובה:
|