פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

11/5/2004 10:27 כרמית_מ מאת: כמה מחשבות שלי כותרת: ברשותכן, אענה (את דעתי) מהקל אל הקשה (לי): נתחיל בזה, שאני לא חושבת שיש קשר בין הרגעה באמצעות הנקה, להרגעה באמצעות שוקולד בהמשך החיים. אם יש קשר, לדעתי הוא הפוך, כלומר, תינוק שהורגע, גם באמצעות הנקה, בינקות, יכול לעבור לשלב הבא, ולא זקוק לסיפוק אורלי כבוגר... (שימי לב שרוב מי שאת מכירה שזקוק לאוכל כנחמה, ואני מתכוונת לבוגרים, לא ינק או ינק לפי זמנים ולא כנחמה... אז או שזה לא קשור, או שהקשר הפוך). נמשיך ב"עד כמה לגונן?" - לדעתי, כל עוד הסכנה היא פגיעה חמורה, מוטב לאפשר התנסויות, כשההגנה שלנו היא לא מפני הנפילה, אלא מפני המכה, כלומר, לא לעצור את הנפילה, אלא להניח יד על הרצפה במקום שהראש אמור לפגוע - כדי שלא יכאב לה. הרציונל מאחורי זה, הוא לאפשר לה ללמוד להאחז בבטיחות. ללמוד מה לא יציב - כל עוד את שם בשביל לשמור עליה. כי כשהיא תזחל מסביב, תלך, תרוץ, תטפס וכו' - את כבר לא תהיי שם כל הזמן במרחק הצלה, וזה ידע הכרחי. נפילה מגובה עצמי היא לא נעימה, אבל גם לא מסוכנת, וכאמור, כשאפשר להקל על המכה, זה כן כדאי (לא חייב לכאוב כדי ללמוד, אבל כן צריך את תחושת חוסר-הבטחון של הנפילה). לגבי ניחומים בעזרת הנקה - אני מודה שאני קצת מתלבטת בנושא הזה, ובתור אמא שגידלה את בכוריה ללא הנקה, זה לא הפתרון הראשוני שלי, אלא רק כשדברים אחרים לא עוזרים (פשוט כי כשילד נופל, הדבר הטבעי לי הוא לחבק ולהרגיע אותו על הנפילה, לא להניק. אם הוא בוכה ולא נרגע אני חושבת על פתרונות נוספים, כמו הנקה). יחד עם זאת, אני חושבת שהמצב שאת מתארת הוא שונה. את מתארת תינוק שמבקש לינוק. לא משנה למה. הוא מבקש לינוק, ואת מבינה אותו. כאן אני כבר חושבת שיש עניין של תקשורת והענות לבקשות, יותר מאשר "ניחומים בעזרת הנקה". אני חושבת שאם אין סיבה לא להענות, כדאי מאד להענות. הרי אנחנו שם בשביל התינוקות שלנו, והוא יודע בדיוק מה מרגיע אותו - אז נהדר. זו תקשורת, שהיא לדעתי מאד חשובה. אם יש סיבה לא להענות, אז יש מקום לשיקול של גיל התינוק, מידת הדחיפות (עצמת הכאב) וכד' בבחירה אם לחרוג מהרגלינו, או לא. אבל אם היית נענית לבקשה שלו לינוק ללא המכה, נראה לי כמעט אבסורדי שלא להענות רק בגלל שקיבל מכה... זו דעתי. תוכן התגובה: תגובות נוספות 11/5/2004  10:02 אוי annat, הוצאת לי את המילים מהמקלדת (חלק מהן לפחות)... - שירין 11/5/2004  10:03 לפי דעתי - אפרת של אוריאל 11/5/2004  10:08 שירין - annat 11/5/2004  10:08 אני גם מנסה ללמד להתנחם בדרכים אחרות - HILLA 11/5/2004  10:21 שירין - אפרת של אוריאל 11/5/2004  10:23 בהעדר ציצי - ורד 11/5/2004  10:53 הי ענת - בלו 11/5/2004  11:01 אה! ורציתי גם להוסיף - בלו 11/5/2004  13:47 לדעתי ציצי זה גם ניחומים... - זהר 11/5/2004  15:09 הי ענתי, - מיכל פ 11/5/2004  16:17 תודה על כל ההתייחסויות (ענת - שאלה בפנים). אני עדיין צריכה - שירין 11/5/2004  19:38 לא ידעתי שאני כבר הפכתי לתיאוריה... - ד"ר ליבוביץ 11/5/2004  21:52 וואו, תודה לכולן, מאלף, ותשובות ומחשבות משלי - annat 11/5/2004  22:43 טוב... "נאמר כבר הכל" ואת דעתי בנושא את מכירה, רק רציתי להוסיף אנקדוטה קטנה ומשעשעת - - ליאתה 11/5/2004  22:58 ענת רק הערונת קטנה שצרמה לי - הגר 12/5/2004  00:38 הגר, את צודקת - annat 12/5/2004  10:10 על השלב האוראלי - אפרת של אוריאל 12/5/2004  12:09 אפרת (ל"ת) - פסיכולוגית 12/5/2004  12:23 אפרת, את טועה ומטעה, לא חראם??? - לא פסיכולוגית 12/5/2004  22:16 אני בעד פעולות הסחה, צעצוע מעניין, אקווריום הדגים שלנו וכו'. (ל"ת) - ענת 13/5/2004  08:31 ענתי - לירון 13/5/2004  14:59 היי ענת וסליחה על האיחור... - סאלוש 13/5/2004  17:49 סאלוש - איזו פלצנית את!! (ל"ת) - חיחי 14/5/2004  00:51 חיחי - תודה, אני לוקחת כמחמאה (סליחה אם זה לא מה שהתכוונת) (ל"ת) - סאלוש

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש