פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
11/5/2004 21:52 annat מאת:
וואו, תודה לכולן, מאלף, ותשובות ומחשבות משלי כותרת:
קודם כל חשוב לי להדגיש שבאמת מדובר במצב שבו אלעד יודע מה הוא רוצה, ושזה גם עובד - הוא נרגע אחרי הציצי, אפילו אם זה ציצי קטן. וא יש אבא בסביבה אז - לפעמים זה לא מספיק... לפעמים הוא מצליח להסיח את דעתו או להרגיע בחיבוק, אבל יש מקרים שהוא בוכה עד שהציצי מגיע (בעיקר אם הוא יודע שהציצי קרוב...).
אפרת, מעניין באמת באיזה מקרים השלב האוראלי נמשך מעבר לשלב האוראלי. האם את מכירה מחקרים? אני נוטה לחשוב כמו כרמית, כשם שאני נוטה לקבל את זה שהתשובה לתקופת ה"על הידיים" היא "על הידיים", כלומר, לא ליצור חוסר שמעמיק את הפחד והצורך.
ואני נוטה באמת למחשבותיה (המקסימות כתמיד) של כרמית. מאוד אהבתי את הרעיון של זה שמדובר פה בעצם בתקשורת ביני לבין אלעד, וחשוב לי שהוא ידע שאני במינה אותו. הרבה פעמים כשאני מונעת ממנו ציצי (נגיד בלילה) יש לו בכי שמרגיש לי כאומר: אוף איתך, את לא מבינה מה אני מנסה להגיד לך!!! (מלווה במשיכות חולצה וניקור הסטרי על הציצי, עד שאני נכנעת...).
ואני מרגישה שחלק מהעניין שאלעד הוא ילד רגוע וחייכן רוב הזמן קשורה לזה שהוא בטוח בעצמו, ובגיל הזה בטוח בעצמו זה למעשה, בעיני: "יש לי אמא שמתווכת ביני לבין העולם ומספקת את מה שאני צריך ורוצה, אז כיף לי".
וגם אני חושבת, ורד, שכשהוא יהיה יותר גדול באמת יהיה מקום לנסות תקשורת מילולית, וגם היום אני אומרת לו דברים כמו "זה באמת כואב ולא נעים לקבל מכה, בוא חיבוקי", בתקווה שיום אחד הוא גם יבין... אבל כאמור, כרגע התקשורת בינינו היא במעשה ולא במילים ומרגיש לי נכון לסמן לו שאני אמפתית.
ובלובלו (טוב לראות אותך כאן) קודם כל הצחקת אותי, וחוץ מזה הרגעת אותי... גם ביחס לגמילה (שמאיפה שאני נמצאת נראה שלא תקרה לעולם...) וגם ביחס למה שאחריה.
וזהר ומיכליפי, עכשיו כשאני חושבת על זה אז מה בעצם ההתייחסת של סולטר לניחומים? כי אני מתחברת לעניין הפורקן אבל לפעמים אנחנו (גם הגדולים) זקוקים לניחומים ולא לפורקן בלבד... איפה סאלוש כשצריך אותה?
וד"ר ליבוביץ - תודה, וזה לא שאת תיאוריה, את סוג של גורו...(-:
אז שוב תודה לכולן (אשמח לשמוע עוד דעות אם מישהי עוד מתגלגלת לכאן) ועכשיו אחרי שהגעתי למסקנות בעזרתכן לגבי הנפילות, אני רק צריכה להחליט לגבי הלילות...
אה, ושירין, בשמחה, למרות שאני בעצם לא בטוחה אם אני לימדתי אותו או הוא לימד אותי. מכל מקום - הוא בטח יכול ללמד את נגה...

תוכן התגובה:


תגובות נוספות
11/5/2004  10:02 אוי annat, הוצאת לי את המילים מהמקלדת (חלק מהן לפחות)... - שירין
11/5/2004  10:03 לפי דעתי - אפרת של אוריאל
11/5/2004  10:08 שירין - annat
11/5/2004  10:08 אני גם מנסה ללמד להתנחם בדרכים אחרות - HILLA
11/5/2004  10:21 שירין - אפרת של אוריאל
11/5/2004  10:23 בהעדר ציצי - ורד
11/5/2004  10:27 כמה מחשבות שלי - כרמית_מ
11/5/2004  10:53 הי ענת - בלו
11/5/2004  11:01 אה! ורציתי גם להוסיף - בלו
11/5/2004  13:47 לדעתי ציצי זה גם ניחומים... - זהר
11/5/2004  15:09 הי ענתי, - מיכל פ
11/5/2004  16:17 תודה על כל ההתייחסויות (ענת - שאלה בפנים). אני עדיין צריכה - שירין
11/5/2004  19:38 לא ידעתי שאני כבר הפכתי לתיאוריה... - ד"ר ליבוביץ
11/5/2004  22:43 טוב... "נאמר כבר הכל" ואת דעתי בנושא את מכירה, רק רציתי להוסיף אנקדוטה קטנה ומשעשעת - - ליאתה
11/5/2004  22:58 ענת רק הערונת קטנה שצרמה לי - הגר
12/5/2004  00:38 הגר, את צודקת - annat
12/5/2004  10:10 על השלב האוראלי - אפרת של אוריאל
12/5/2004  12:09 אפרת (ל"ת) - פסיכולוגית
12/5/2004  12:23 אפרת, את טועה ומטעה, לא חראם??? - לא פסיכולוגית
12/5/2004  22:16 אני בעד פעולות הסחה, צעצוע מעניין, אקווריום הדגים שלנו וכו'. (ל"ת) - ענת
13/5/2004  08:31 ענתי - לירון
13/5/2004  14:59 היי ענת וסליחה על האיחור... - סאלוש
13/5/2004  17:49 סאלוש - איזו פלצנית את!! (ל"ת) - חיחי
14/5/2004  00:51 חיחי - תודה, אני לוקחת כמחמאה (סליחה אם זה לא מה שהתכוונת) (ל"ת) - סאלוש


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש