פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
9/1/2005 16:12 שירין מאת:
ענת וכולן (ארוך) - כותרת:
אני יכולה לענות יותר מניסיון מקצועי / תיאורטי ופחות מניסיון מעשי. הבת שלי בת שנה ו- 3 ח', וכעיקרון אינה צופה בטלוויזיה / וידיאו / די.וי.די. במשך שעות היום הטלוויזיה כלל איננה פתוחה. בשעות הערב אבא לפעמים צופה באו]ן נקודתי בחדשות או במשהו דומה, ואז היא מסוגלת לעמוד לכמה דקות מול המסך ולהצביע על דברים מוכרים לה, אבל מאבדת עניין מהר מאוד.
יצא לי לקרוא קצת את הספרות הפסיכולוגית על השפעות הטלוויזיה. הבעיה היא, שכמעט אי-אפשר לערוך מחקר מבוקר על הנושא. לשם כך צריך היה לאתר קבוצה של ילדים בגילאים שונים שמעולם לא נחשפו לטלוויזיה, לחשוף אותם לתכניות מסוגים שונים ובמינונים שונים, עם / בלי תיווך של הורים או מבוגרים אחרים, ולאורך זמן ולבדוק מה השתנה אצל אותם ילדים בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא נחשפה. מכיוון שכמעט כל הילדים בימינו חשופים ברמה זו או אחרת לטלוויזיה, אפשר לערוך רק מחקרים מתאמיים, כלומר, לשאול את ההורים (או הילדים עצמם, אם הם מספיק מבוגרים) כמה שעות ביום הם צופים בטלוויזיה, ולבדוק את הקשר בין מספר שעות הצפייה לבין שורה של משתנים שכליים (כמו מנת משכל, יכול פתרון בעיות, יצירתיות, הבחנה בין דמיון ומציאות), רגשיים והתנהגותיים (המשתנה העיקרי שנבדק היה תוקפנות ואלימות, אבל גם קשרים חברתיים, פעילות גופנית).
על סמך תוצאות המחקרים שנערכו במשך העשורים האחרונים קשה להגיע למסקנה חד משמעית. השלכות הצפייה בטלוויזיה תלויה בגורמים רבים, ביניהם גיל הילד, משך הצפייה, האם הצפייה נעשית לבד או יחד עם מבוגר, סוג התכניות הנצפות, תכונות ונטיות של הילד הצופה, ועוד.
ישנו צמד חוקרים אמריקאיים שערך מחקרים רבים מאוד בנושא - Dorothy & Jerry Singer (הוא כבר נפטר לפני כמה שנים). אחת המסקנות שלהם (וזה ממש על רגל אחת, כי אין לי זמן לחזור ולקרוא את המקורות עצמם) היא, שצפייה בתכניות שמוגדרות "חינוכיות" (רחוב סומסום האמריקאי, למשל), ובעיקר כשהצפייה נעשית יחד עם ההורים, המקיימים תוך כדי ואחר-כך שיחה על התכנים, דווקא מועילה לילד.
לדעתי צריך להיזהר מהכללות וממאמרים מגמתיים מהסוג שהקישור אליו צורף כאן (לא הצלחתי לגלות מיהו הכותב, אגב). אי-אפשר להגיד שהטלוויזיה היא "שורש כל רע", ולהאשים אותה בחוליי החברה כולה. סביר להניח ששימוש נכון, זהיר ובמידה יכול להועיל. בכל מקרה, אני מחכה עד שנגה תגדל קצת ותביע עניין בטלוויזיה בעצמה. אבל זה כבר מתבסס על אינטואיציה יותר מאשר על מחקרים שקראתי, כי לגבי הגיל הרך המחקרים מעטים מאוד (אולי הגיע הזמן שאערוך חיפוש עדכני...).
תודה על פתיחת הדיון!


תוכן התגובה:


תגובות נוספות
9/1/2005  14:54 אצלנו - ליק333
9/1/2005  14:58 אני זקוקה לעזרה הפוכה.... - טלי ויש
9/1/2005  15:11 אצלנו לטלויזיה יש מקום של כבוד, ולאחרונה אפילו שידרגנו אותה - mom3
9/1/2005  15:44 אצלנו יום ככה ויום ככה - יולנדה
9/1/2005  17:07 אם זה היה תלוי בבת שלי- - שרון ב
9/1/2005  17:32 מחשבות שלי - ג'ינה
9/1/2005  18:00 אני יודעתץ שיש נימה דמגוגית במאמר הזה - ענת סימון
9/1/2005  18:25 ענת, לא קראתי את כל ה'ספר' ששיגרת אליו - ריש
9/1/2005  18:47 גם אני לא קראתי את כל המאמר - מירי2
9/1/2005  19:49 דיון שנפתח בזמן - יהודית
9/1/2005  19:50 לא הצלחתי לפתוח את המאמר - אביב
9/1/2005  21:00 אצלנו - אסתית
9/1/2005  21:14 יש לי הרבה מה להגיד ומעט מאוד זמן, אז הא לכן שאלה נוספת - annat
9/1/2005  21:38 גם לי יש הרבה להגיד, ומעט אנרגיות... - ליאתה
9/1/2005  21:45 יש לי הרבה מה לומר בנושא - ענבר
9/1/2005  23:03 ot annat***** - אורנה*
10/1/2005  08:26 אני חולקת על האמירה הטלויזיה ממכרת - אביב
10/1/2005  08:31 אביב, אני חושבת שאחרי שקוראים את המאמר שהפניתי אליו אין הרבה מקום לספק. - ענבר
10/1/2005  08:49 ענבר - אביב
10/1/2005  08:50 ענבר - אביב
10/1/2005  08:52 ענבר - אביב
10/1/2005  09:03 ואתן יודעות במה עוד נזכרתי? - ליאתה
11/1/2005  13:50 ליאתה איזו נוסטלגיה. - ענת סימון


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש