וגם איתי שלי קטן (שנתיים+3). אנחנו ניתקנו את הכבלים עוד כשהייתי בהריון, פשוט בגלל שהיינו צריכים לחסוך כסף וזה היה נראה לנו המקום הראשון לחסוך בו. אצל ההורים שלי בבית, הטלויזיה כל הזמן פתוחה ברקע, ואצלנו כמעט כל הזמן סגורה. אני חושבת הרבה על המון מסרים בעייתיים שיש בחברה שלנו, לא רק בטלויזיה - ההערצה לכסף, למראה חיצוני, מותגים, תקשורת אלימה ועוד. ואין ספק שבטלויזיה מקבלים מנה גדושה ומרוכזת של המסרים האלה. קשה לי לדעת איך אתמודד בבוא היום. היום זה עניין של גבולות, שכרגע אין לי בעיה להציב אותם, במיוחד לאור זה שאיתי ממש לא משתגע על טלויזיה. כשהם יותר גדולים זה יותר קשה. אני זוכרת את עצמי שההורים שלי הציבו לי גבולות חינוכיים, שאף אחד מההורים האחרים לא הציב, וכמה קושי חברתי זה גרם לי. ודרך אגב, בעיני הרבה פעמים גם בקלטות הילדים הכי תמימות יש מסרים בעיתיים. לדוגמא, הטלטביז דורכים בטעות בשלולית ואומרים אייייייכס.
בקיצור, אין לי הרבה מה לתרום. די מתפללת לטוב בעניין הזה.
|
תוכן התגובה:
|