|
14/4/2005 23:30
|
מיכל של איל
|
מאת:
|
|
ואו... איזה תשובות חכמות! אני יושבת וקוראת -
|
כותרת:
|
כל תגובה מתיחסת לצד אחר שבי, למחשבה אחרת.
האם אני זו שעם הרגליים על הקרקע? בהרבה דברים דווקא הוא (אני יכולה לנסוע יומיים עם גלגל קדמי על הג'אנטים מבלי שאשים לב, או להשאיר את פח הזבל עד שיסריח עד לחדר השינה.. דברים כאלו)
הוא גם הציע שנסע שלושתינו לחו"ל ל 3 ימים ואז אני אחזור עם איל והוא ישאר שם אך לא רציתי דווקא לברלין אלא למקום אחר והוא לא הסכים לוותר על הביקור אצל משה וזה כבר הוציא לי את החשק לנסוע איתו..
עכשיו דווקא ממש בא לי לנסוע לחו"ל,לבד או עם חברה, חשבתי על אמסטרדם זריז ל 3 ימים אבל אני לא מרגישה כשירה ב 100 אחוז - אני כבר שבוע 28 ולא בטוחה שאהנה. וצריך עכשיו כסף למיטת נוער לאיל, ואולי דולה ללידה...
אני לא מרגישה קרבן, ולא פריירית- זה הכל מתוך בחירה.
אולי זה מין גורל כזה - היו לי שלוש אהבות גדולות בחיי - הראשון מבינהם גם הוא.. מוסיקאי. מתופף, שהיה יושב שעות כל יום במקלט ומתופף. לצבא הוא הלך עם תוף גומי ובדרך לאוטובוס - הוא היה מתופף. הוא לא בחל בשום עבודה - פסטיבל כלייזמרים , שיעורים פרטיים, חתונות.. היום הוא חי בלונדון, ידוע בכל העולם ויש לו להקה.
אהבת חיי השניה והאקס המיתולוגי הוא דווקא איש מחשבים שאוהב מאד מוזיקה אך לא מנגן, ואילו גלעד הוא כמו אהבתי הראשונה, חלום יש לו אך הוא מתקשה להגשים אותו.
יכול להיות שהוא באמת מוכשר ואף אחד מהבוחנים שלו לא שם לב לכך? קשה לי להאמין. אני לא יכולה לשקר לו שאני חושבת שכדאי לו לעשות עוד ועוד אודיציות. אני בדיעה שכמו שהציעו כאן - כן לעסוק בתחום המוזיקה - כמו שהוצע כאן - שיעורים פרטיים (וכן, יש לנו פסנתר) הדרכת נוער ועוד. חשבתי גם לשלוח קורות חיים שלו לרדיו או לעיתונים - לעריכה מוסיקלית וביקורת.
נראה.
ובקשר למשה - נכון, בודאי שהוא לא אשם הרי יש לו כוונות טובות אבל לי זה נראה פתטי להפיח תקוות באדם שעובר כבר 10 שנים אודיציות ונכשל בכולן! לא?
אז החלטתי שלא לדבר איתו, במילא זה לא יעזור כנראה שהדרך הנכונה היא להתעלם.
יש בחלום משהו יפה, ואוי הוא טעם החיים. אדם שקם בבוקר בלי חלום שיתן משמעות לחייו - אין לו הרבה שמחה. אבל החלום והמציאות לא תמיד מחוברים זה לזה. החכמה היא לדעת לטוות את החוטים הדקים שיחברו את החלום למציאות וזו אמנות כמו הליכה על חבל דק.
אני מאד רוצה שיהיה מאושר כי בעצם רק כך משפחתנו הקטנה תהיה מאושרת אבל זה קשה כי כל הזמן יש לי תחושה שהוא צריך לבחור בין המשפחה למוזיקה וזה לפעמים מתסכל ומרגיז במיוחד שיש לי התחושה שהוא "נותן גז בניאוטרל" ולא מתקדם לשום מקום.
לא יודעת כרגע איך לנהוג חוץ מזה שלא אדבר עם משה, זה ברור, אבל הארתן לי המון פינות, חושבת על זה ומפנימה..
ומי שרוצה לשלוח לי מייל - אשמח מאד אני ב-
michalmerom
שטרודל
יהאו.קום.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
