קודם כל, לא הבנתי את ההערה שלך לגבי התגובה שלי. אבל נניח לזה. בעקבות התגובה שלך קראתי שוב את ההודעה הפותחת, וההתמקדות במראה החיצוני היתה שלך לגמרי. אמנם טענת שזה מבטא משהו פנימי, אבל דיברת על נשים ש"פעם היו יפות", "בלויות", "עמומות" - ממה מיה. פחד אלוהים. נשים שנזכרות שהן נשים רק כשאיזה אבא חתיך עובר בסביבה, סליחה, איפה הבעלים שלהן שיגידו להן שהן יפות ומקסימות? כל מה שאני מנסה להגיד הוא, שלקחת לך איזה רגע אחד של אבחנה מקרית (וסתם מעניין לחשוב למה בדיוק באותו ערב ראית את הדברים בדיוק מהזווית הזאת) והתמכרת אליו, וכתוצאה מזה יצאת באיזו אמירה גלובלית וגורפת לגבי אימהות וזוגיות, ואני אומרת - לאט לך. לא כולן כאלה. לא כל הזמן. יש זוגיות מאושרת, יש אימהות מאושרת, כמו שדפלול כתבה לפניי. יש נשים שהחיים שלהן מלאים יותר עם האימהות, שמרגישות אפילו סקסיות יותר, רחמנא ליצלן, מאשר לפני הילדים. קחי את זה בחשבון, ואל תצאי בהכרזות שלא בטוח שיש מאחוריהן ממש.
|
תוכן התגובה:
|