|
3/5/2002 16:56
|
איילת1
|
מאת:
|
|
תשובה למרב
|
כותרת:
|
הי מרב, מצטערת על האיחור בתשובה...
אני מאלו שתומכות בניתוח קיסרי אלקטיבי (וזוהי גם הסיבה שבחרתי, ללא כל הצדקה רפואית רק בגלל שהראשון היה קיסרי, ללדת בלידה השניה בניתוח קיסרי ומתוך ידיעה ששניים קיסרי = כל לידה עתידית בקיסרי).
לשאלותייך:
הכאב של אחרי אכן נסבל. הבעיה ב-24 שעות הראשונות אינה כל כך הכאבים (למרות שהם קיימים), אני אפילו הצלחתי לישון קצת בלילה, כי אם בעיקר חוסר הנוחות - את מחוברת עדיין לקטטר, האחיות מחליפות לך תחבושות הגייניות (יש דימום אחרי קיסרי כמו אחרי לידה רגילה), ואת נאלצת לכן לשכב על הגב. מי שכמוני רגישה לפרטיותה ולנקיון - מאד לא תהנה מהיממה הראשונה, ולכן גם התחושה הכל כך טובה למחרת, מרגע שאפשר לקום ולהתקלח.
הכאבים קיימים, אבל כפי שציינתי - זריקת וולטרן (בתחת - לא כאב בכלל ומאד פחדתי כשראיתי את האחות, יש לי סיוטים מהזריקות שנתנו לנו בבי"ס), ואופטלגין כל 4 שעות, עזרו לי להתמודד (מבלי להתלונן אפילו קצת, ואני ממש לא טיפוס עם יכולת מופלאה לסבול, להפך).
את המקלחות הראשונות עושים עם פלסטר, לאחר כיומיים אמרו לי להוריד אותו (בלידה הראשונה זה היה קצת מפחיד לראות את הצלקת, בשניה הייתי אדישה לחלוטין). אגב, הסרת הפלסטר כרוכה בכאבים שמקורם בהסרת השיער המתלווה לכך. ואציין במפורש שהכאב לא קשור כלל לניתוח, רק להסרת השיער, קיללתי את מי ששם לי את הפלסטר בלי הבחנה...
סבלתי מגזים ביום הראשון (וזה אכן כואב) ופתרתי את הבעיה מהר מאד באמצעות שתיה של מיצוי שזיפים (זה עוזר גם, סליחה על הביטוי, "לעשות קקי" בפעם הראשונה, מבלי לסבול מעצירויות או טחורים וכד'), אפשר ורצוי לקנות בסופר (אני שתיתי את זה כל ההריון כדי להמנע מעצירויות)
לגבי משך הזמן של הניתוח, אני חושבת שזה משתנה בין יולדת ליולדת. בקיסרי אלקטיבי החלק הראשון נעשה על מי מנוחות (בלי לחץ) ולכן (וזהו ניחוש בלבד שלי) גם החלק השני קצר יותר. עם זאת,אני מעריכה שיש גם הבדל בחתך ולכן גם בתפירה בין עובר במשקל של 2 ק"ג, לאחד במשקל של 4 ק"ג.
אגב, לי בניתוח מצאו ציסטה בשחלה, ניקזו אותה ושלחו לבדיקה. וזוהי ציסטה שעד כה אף בדיקה או אולטרה סאונד לא איתרו, כך שכנראה משמיים היה כדאי לפתוח...
את האופטלגין לקחתי רק בלילה הראשון. זה לא שלא כאב לי אח"כ, אלא הכאב היה רק בתנועה לא נכונה ובהחלט נשלט, ומצאתי שלסמם את עצמי באופטלגין (שזהו כדור שידוע שמי שלוקח אותו מגדיל מינונים כל הזמן) לא מונע את סוג הכאב הזה. אז פשוט ניסיתי יותר לשלוט בתנועותיי וללמוד כיצד לקום או ללכת מבלי להסתכן בכאבים.
יש לציין כי ללא תנועה, למשל בשכיבה, לא היו לי כאבים (ולכן גם הצלחתי לישון יופי בלילות, בין האכלה להאכלה ובתנאי שלא העירו אותי כל מיני נשמות טובות בחלוקים לבנים...)
אל תחששי, תקראי את מה שסיפרנו לך ואז לא יהיו לך יותר מידי הפתעות, תדעי שביממה הראשונה את מטופלת וזה לא נעים אבל חולף, תדעי שאת יכולה לבקש שישחררו אותך מהאינפוזיה כבר באותו לילה, שלמחרת ניתן להתקלח ואז מרגישים יותר טוב ואז גם אם בנקודת זמן מסויימת לא תרגישי נוח, תמיד תדעי זה חולף.
המון בהצלחה ושיהיה בקלות ותאמיני לי שלמחרת הניתוח את "תרוצי" בכל הזדמנות לקחת את התינוק/ת אליך לחדר ולהיות איתו/ה כמה שאפשר, והזמן הזה של שניכם/שתיכן יחד ישכיח ממך כל כאב (וזה לא מליצי, זה כל כך נכון, כנראה שהגוף שלנו משחרר חומר כשאנחנו מתרגשות כל כך שמקל על הכאבים).
איילת
אגב, יש לך במקרה בנות דודות שהן שלישייה ושגרו בגבעתיים בילדותן?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
