10/5/2009 07:43
|
ריש
|
מאת:
|
אין לי ויכוח לגבי נושא הלקויות
|
כותרת:
|
ועוד פחות מזה לגבי חוק השילוב (שהוא חוק הומאני ונפלא אבל מיושם זוועה). אני יכולה לספר לך על האיש שהיה תלמיד מצטיין ולכן לא גילו שהוא דיסגראף ברמה חמורה (כ"כ שהוא מחליף אותיות דומות בצורתן). בכיתה י"א לערך הוא פנה וביקש שיאבחנו אותו, עד אותו שלב אף אחד לא חשב שיש בעיה... לרוב ילדים עם לקויות מקבלים "מתנות אחרות" שמחפות על הלקות - זכרון טוב, אינטיליגנציה גבוהה מהרגיל וכו' כך שגם קשה מאוד לזהות שיש בעיה ובוודאי שלזהות אותה ספציפית.
לגבי מורים פרטיים אני מכירה את זה מקרוב. בשני בתי הספר התיכוניים המצטיינים בנתוני הבגרויות שלהם שאני מכירה מקרוב מערכת המורים הפרטיים הממומנת ע"י ההורים בשעות שלאחר ביה"ס בנוסף למערך הפסיכולוגים המאבחנים ומאשרים הקלות שונות (ולכן גם איתור גבוה מהרגיל של לקויות) באופן פרטי הוא אדיר. אני מכירה אפילו מקרה של מורה פרטי אחד שכבר לא נותרו לו שעות שלאחר הלימודים ותלמידים היו יוצאים מביה"ס לביתו של המורה כדי לקבל שיעורים פרטיים בחשבון (שזה כבר ברמה אחרת של אבסורד...)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|