כמתבקש בפרויד,חלמתי כל הלילה (או מה שנשאר ממנו כי תינוקי שלי היה מצונן ולא הצליח לישון רצוף..) חלום ארוך וזוועתי על כביכול "עימות" שאני עושה עם שניהם כשאני אומרת להם את כל אשר על ליבי. לא היה ממש מוצלח.בחלום. אני כ"כ שמחה שאילצתי את עצמי לכתוב אתמול וקיבלתי את כל הקולות הפנימיים שלי בבת-אחת במילים שלכן מסודר ערוך ומחזק אותי. הבטחתי לעצמי שהפעם אכן זה יהיה פשוט. כן אפשר סתם גיסה ולא חברה הכי טובה. האם ככל שגדלים מגלים שיש לנו רק את המשפחה העצמית שלנו ב-2000 אחוזים וכל השאר בערבון מוגבל? כנראה שכך.לי פשוט כ"כ קשה להציב את הגבולות באהבה.. שוב תודות, על החברות. ULI, אמא לשני פיצפיצים.
|
תוכן התגובה:
|