אנחנו גיסות מאוד קרובות , שלושתינו נכנסנו להריון די ביחד והילדים באותו גיל (פעמיים). גם אנחנו אמרנו שכשאחת תיכנס - ברור שנספר לשאר...מן הסתם גם נראה אחת על השניה כי אנחנו יודעות שלושתינו שאנחנו רוצות. ובסוף, כל אחת סיפרה בקצב שלה. זה קטע כזה שאתה רוצה להיות בטוח ולא סתם להתלהב (למרות שאנחנו בטוחות שאחת תשמח עבור השניה!) גיסה אחת אפילו ידעה מתי אני מקבלת ושיש לי איחור (הצליחה להוציא את זה) ועדיין...חיכינו עד שבוע 9 לספר ונמנענו מלהפגש.היא למשל סיפרה לי בשבוע 15...והשלישית, אנחנו די בטוחות שהיא שוב בהריוןומחכות שתודיע לנו... בהריונות הראשונים ידענו כל אחת "גג" בשבוע 6. לפעמים יש סיבות אחרות, אולי היא היתה צריכה גם קצת זמן קצת עם עצמה וההריון לפני שהיא חוגגת אותו, אולי ההריון כ"כ חשוב לה שהיא פחדה מעין הרע (אמא שלי אומרת שהאמא עושה את העין הרע הכי גדולה) אז אולי היא פחדה לשמוח לפני שכל הבדיקות תקינות? אל תשפטי. אל "תחזירי" ואל תריצי סרטים בראש. היא ידעה שאת מחכה, היא נמנעה ויש לה את הסיבות שלה. עכשיו את יכולה לתמוך ולשמוח בשבילה ולהיות שם, כמו שתכננתן. יום אחד כשהיא תהיה עם התינוק/ת בידיים היא תספר לך למה באמת חיכתה ותתנצל. כן, שוב תתנצל כי היא תרגיש מטופשת (כך קרה אצלנו....)
|
תוכן התגובה:
|