זה לא אשמתה שהוא חלה, והיא לא צריכה לשאת את המטען הזה. מה שכן, הייתי מנסה למנוע מראש את הסיטואציות האלה: אולי אפשר לרשום אותו לקיטנה ייחודית אחרת? (נניח, לא ביישוב. אצלנו בעיר הסמוכה יש קיטנת תאטרון שכולה בפנים, מדע וכו'). אולי אפשר לשכנע את הקיטנה לשחות בבריכה מקורה ולטייל למוזיאון במקום בטבע (ההפרש במחיר לא מאוד משמעותי)? יש לי חברים עם ילד אחד לבקן (מתוך שלושה). מסיבות שונות לגמרי, יש לילד הזה מגבלות דומות לאלה שתיארת לגבי אסף (ובנוסף, הוא גם קצר רואי מאוד מאוד, חלק מהחבילה). כך זה מאז שנולד, והילד לא מכיר מציאות אחרת. ההורים בהחלט משתדלים לתת לו ילדות נורמלית לגמרי, תוך שיתוף פעולה יפה מאוד עם מערכת החינוך (יישוב קהילתי). אבל מצד שני - לא משדרים לו רחמים או פקפוקים או ניחומים ופיצויים - אלא "אלה החיים, זו המציאות שלך". והילד, שכך רגיל, מקבל את זה לגמרי בצורה טבעית. אולי כדאי לך לשקול ייעוץ שיאפשר לכם לעזור לאסף לקבל את המציאות שלו בצורה כזו?
|
תוכן התגובה:
|