אף אחד לא בוחר, יש דברים ש"החיים" בוחרים עבורנו.
לא אסף אשם ולא אף אחד אחר (כולל אתכם, ההורים).
עניני בריאות כאלה הם ריצה למרחקים ארוכים. יש להם תמיד "רעש רקע" ורגישות מיוחדת. יש דברים שהם שינוי מבורך לכל הבית (אצלנו למשל חבישת כובע וכיסוי ברשת צל של כל החצר), יש אחרים שאנחנו על מאמצים באופן גורף לכולם (מריחת קרם הגנה בתדירות גבוהה, טיפולים מיוחדים וכו').
לגבי התחרות בין השניים, אצלינו היא קיימת, אבל בעיקר כפרובוצקיה מצידו של גולי (הצעיר) לכיוון הגמד (הגדול). ענין האופי משחק תפקיד לא מבוטל - כי כשמתחילה התמודדות הגמד לרוב לא נכנס לזה אלא מוצא דרך עוקפת עימות. במעט הפעמים בהם התלונן על 'חוסר צדק', הראנו לו שאם נשקול הכל במונחים של צדק ושוויון הוא עלול לצאת בהפסד (למשל זמן טלויזיה שיש לו ואין לגולי, הרשות ללכת ולישון אצל חברים, יציאה לסרטים, נסיעה לסבים לחופשת קיץ, חוגים ועוד צו'פרים ייחודיים). אין שוויון בבית שלנו, יש מענה לצרכים שונים. (האמת? ככה זה גם בבית הורי, לא כולנו מקבלים אותו הדבר, אלא ע"פ הצורך ואולי גם ע"פ 'שידור' רמת הנזקקות. וגם מבחירה של הצד המקבל)
ובהחלט אופי משחק חלק משמעותי באופן ההתנהלות. גולי יודע להיות "רשע" ו"קמצן" יחסית לנדיבותו של הגמד, וגם כאן אני רואה את התפקיד שלנו כהורים לתת לו לבחור בדרך שלו כשאנחנו מבהירים שהמחיר שם (נניח מנפנף בממתק שקיבל ומסחר בלחלוק עם אחיו, לאחיו ניתן משהו אטרקטיבי יותר ונאמר שהוא לא חייב לחלוק או לכבד. היו לנו דיונים ארוכים בנושא הזה ביום המכולת השבועי שלהם - הגמד תמיד היה לוקח בחשבון את גולי בהפתעה שקנה לעצמו, גולי היה מסרב באופן קבוע לכבד אותו בשוקו שקנינו יחד, גם אם לא היה מסיים את השקית. אחרי כמה נסיונות בהם הגמד הפסיק להיות נדיב, גולי הבין שעדיף לנהוג אחרת).
בקיצר כהורים יש לנו גם משימות של כוחות האו"מ, כדי ליצור יחסים סבירים ומעלה בין אחים. אני חושבת שבין אחים מאותו מגדר זה אפילו קשה יותר. ואם הם קרובים בגיל זה יכול להיות אפילו קשה יותר... ועדיין יש לביחד הזה (אם הוא חיובי) לא מעט יתרונות (אני רואה את השניים שלי, שבסופו של יום איכשהו מתכרבלים אחד ליד השני או שולחים יד מתוך שינה לאחר...). זו התשתית למה שיקרה /לא יקרה כשהם יגדלו ויצאו מהבית שלנו.
שיהיה לכם קיץ נעים וקליל!
|
תוכן התגובה:
|
