בלידה הראשונה חזרתי לעבוד אחרי 4 חודשים.
מבחינת העבודה זה היה בערך פרק הזמן המקסימלי להארכת החופשה.
ההפתעה הגדולה היתה שלי מעצמי - לפני הלידה הייתי בטוחה שארצה להאריך כמה שאפשר ואהנה מכל רגע. בפועל, חופשת הלידה היתה עבורי מינון גבוה מדי של אמא-תינוקת בלי מבוגרים נוספים מסביב. עד כדי כך שבמהלך החודש האחרון של החופשה ממש חיכיתי כבר לחזור לעבודה. לשמחתי אצלנו בעבודה חוזרים בשנה הראשונה לאחר לידה לימי עבודה קצרים וזה היה בדיוק המינון הנכון עבורי. העבודה=התאווררות מחוץ לבית סיפקה לי שוב את מה שחסר לי, ומדי צהריים חזרתי הביתה מלאת שמחה סבלנות געגועים וכייף לילדה.
בלידה השניה חזרתי לעבודה אחרי 6 חודשים. אבל הפעם זה היה סיפור לגמרי אחר.
קודם כל בלידה השניה כבר היתה לי עוד ילדה גדולה בבית והמשכתי לתפקד לפי סדר היוםשלה, חברים/חוגים וכו'. חופשת הלידה עצמה היתה מלאת פעילות עם שניהם זורמת ומהנה. במקרה היו איתי עוד חברות בחופשת לידה וזה שינה כליל את החוויה. לא קלטתי איך עפה לה חצי שנה והופ הייתי כבר בחזרה בעבודה.
כמו שאת רואה, אין תשובה אחת נכונה-
לאמא אחת מתאים לחזור לעבודה אחרי 10 שבועות ולאמא אחרת רק כשהילד בן שנתיים..
משתנה אפילו מלידה ללידה(כמו אצלי)
וכמובן אחד השיקולים העיקריים הוא השיקול הכלכלי.
אצלנו עם שני הילדים שכרנו מטפלת, מהיום שחזרתי לעבודה ועד שכל אחד מהם היה בן/בת שנה וחצי בערך בו נכנסו לגן. אבל זהו שיקול כלכלי כבד. שכר המטפלת משתנה מעיר לעיר. למשל אצלנו בת"א הוא מהגבוהים בארץ, ובתקופה שהחזקתי מטפלות כמעט כל שכרי "הלך" על המטפלת. כביכול זה לא כדאי כלכלית, אבל השיקול שלי היה המחויבות כלפי מקום העבודה וכן שמירת מקום עבודתי.
אם יש אפשרות לסבתות - לדעתי - הכי טוב בעולם מבחינת הילד!! וגם מבחינת ההורים הם הרי נותנים בה אמון מקסימלי. אבל ..חייבים לקחת בחשבון את הסגנון של הסבתא והיחסים איתה.(ימי חופש, כן/לא אי נעימות סביב שכר או תמורה לעבודה, ויכוחים על שיטות גידול אוכל וחינוך וכו'). כמו בכל בחירה יש פלוסים ויש מינוסים(:
שיהיה בשעה טובה ובהצלחה!
|
תוכן התגובה:
|
