עם הגדול, נשארתי עד לגיל 10 ח' בבית. טוב, היו גם עוד סיבות להשארות, שכללו המון עיסוקים שחייבו אותי להיות נגישה וזמינה מה שלא היה מתאפשר עם ימי עבודה. עם הצעיר נשארתי עד לגיל 5-6 ח', ואח"כ עברנו למטפלת ועבודה חלקית, לא מסיבות כלכליות, אלא דווקא מתוך צורך לצאת מהבית. נכנס לפעוטון בגיל קרוב לשנה.
אני חושבת שהשארות בבית / יציאה לעבודה או מציאת שילוב כלשהו בין השניים תלויה קודם כל באמא ובתינוק אח"כ גם ב"מסביב" שכוללים את הפן הכלכלי ואת הצרכים הרגשיים. אני למשל לא הייתי יכולה לקבוע מראש אם אאריך את חופשת הלידה ובכמה זמן. אני חושבת שאם חשוב להשאר בבית, לרוב ניתן לעשות את הויתור הכלכלי הנדרש, זה לא קל, אבל כמעט תמיד אפשרי.
|
תוכן התגובה:
|