|
20/6/2010 18:56
|
רונה
|
מאת:
|
|
אין לו בעיה ויסות חושי כלשהו
|
כותרת:
|
אני התעמקתי בזה השבת וקראתי המון ולא מצאתי משהו שמתאים לו. אולי באמת זו ההגדרה שלו בבית. כמה אני משקיעה בו כמה אהבה הוא מקבל ...כל הזמן אני מזכירה לו כמה אני אוהבת אותו וכמה רק איתו אני אוהבת לבשל ולנקות וכמה כיף לי שיש לי אותו... זה נורא מדכא כי אני מבינה מכן שזה כנראה לא מספיק. הבכי הזה שובר אותי. אוכל לי ת'לב עם כפית. הוא יושב על הטוסיק ברכיים מקופלות עיניים מכוסות בידיים ובוכה ובוכה ובוכה וזה לא נגמר. הפחדים באמת לא מובנים כי הוא מצד אחד קופץ ומשתולל ומלא בטחון מצד שני אם יראה סממית בגינה לא יצא החוצה שעות על גבי שעות. המריבות עם ירדן החמירו מאז הלידה וירדן מעליב אותו ביסודיות מוחצת לב אבל אני החלטתי שאני לא מתצערבת ולא מתווכת כי הגעתי למסקנה שאני יותר מזיקה ממועילה. עדיין שוקלת לפנות לייעוץ אם יש המלצה ספציפית אני אשמח. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|