|
10/7/2010 00:07
|
ריש
|
מאת:
|
|
אמא2,
|
כותרת:
|
אני לא מסכימה איתך. הדרך לטפל ב"סרבנים" היא קודם כל להבין מדוע הם מסרבים! באופן כללי אני מוכנה לשלם כמעט על כל דבר שקשור לחינוך ילדים שאני רואה בו ***תועלת*** ממשית עבורם. אני מסרבת לשלם עבור דברים שלא יועילו להם או שינותבו לטובת צרכים של אחרים כשלילדים שלי לא ינתן מענה. עובדתית מתקיים קשר ישיר והדוק בין מדד שביעות הרצון שלי מהמערכת לבין רצוני לתרום או לנדב כספים כדי לטפח / להעשיר את הקיים. אין לי כל רצון לשלם כאשר עיקר פעילותו של הילד שלי היא משחקי כדור בהפסקות (ולא בגלל שהוא תלמיד גרוע אלא כי אף אחד לא מתאמץ למצוא מה לעשות איתו ולערוך את ההתאמות הנדרשות) אין לי בעיה שיחשפו את שמי ברבים כמי שמסרבת לשלם (להפך, אם יעשו כן, אוכל לבטל את התשלומים באופן מוחלט, שכן ע"פ חוזר מנכ"ל יש לשמור על צנעת הפרט בכל נושאי גביית הכספים מהורים).
ואני בהחלט עושה הבחנה בין שירותים שאנחנו רוצים לצרוך (סל תרבות וטיולים למשל) מול שירותים שאין לנו בהם צורך (תגבור סייעות, הקטנת כיתות תל"ן וקרב) ואיני מוכנה לשלם עבורם.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|