|
11/7/2010 21:53
|
ריש
|
מאת:
|
|
אכן -
|
כותרת:
|
אצלנו לא מדובר על כספי ועד כיתה אלא ועד בי"ס. בנוסף לתרומה **הנדרשת** מכל ילד (מעל 1,500 לשנה), אנחנו משלמים גם אחת לשנה סכום משתנה עבור מתנה למחנכת (השנה רק 15 ש"ח - במצטבר מעל 400 ש"ח למתנה יחידה, לטעמי לא צנוע, אבל לא התווכחתי ושילמתי. בנוסף אגב, נתבקשנו להביא כיבוד וגם עם זה לא היתה לי בעיה).
אני מאמינה שאין קשר בין שכר העבדים שמשולם לעובדות מערכת החינוך לסוגיה לבין גודל המתנה שאני צריכה להרגיש צורך לתת להן. אם העבודה אינה מתאימה לה מסיבות שונות זו זכותה אבל לא מוטלת עלי האחריות לפצות אותה בשל כך.
לגבי התמונות - הכוונה היתה למתנת סיום ***לילד*** (מהגן בד"כ, פחות מקובל בבי"ס) ולא לצוות. כן, גם על זה נהוג להשחית כסף לא מועט! וגם כאן לטעמי צריך לשמור על מסגרת צנועה של תקציב ומתנה שאינה נמדדת בכסף אלא בשיקוף משהו מאותה שנה שבילה במסגרת הנ"ל.
הסיבה להתנגדותי לתשלומים הללו היא העדר הגבול. אנחנו משלמים דרך הרשות המקומית על חלק מהשירותים שצריכים להנתן בכל בי"ס, אילו הם היו נתנים ניתן היה לתת מענה גם לילד שלי (ועוד היה נשאר עודף! כאמור כמליון ש"ח לבי"ס כולו לשנת לימודים). שנה אחת הייתי מטומטמת לשלם את כל תשלומי הרשות המופקעים הללו, כשהילד שלי ספר כבשים באחו (למזלו יש מגוון, לא רק כבשים, גם עיזות ופרות), ורק כדי להרגיש קצת פחות פרייארית חדלתי ממנהגי לשלם עבור שירותים הניתנים לאחרים כשהילד שלי נותר ללא מענה.
מעולם לא צעקתי על האומללים שנשלחו לנסות לשכנע אותי בצדקת דרכם. שאלתי לאן מופנים התקציבים, נענתי ואמרתי בתגובה שבעיני המטרות הללו אינן משרתות אותנו ולכן איני מוצאת לנכון לשלם עבורן. כך גם אני נוהגת עם הטופס של תשלומים מרצון - מראש מסמנת שאינני מעונינת בקרב ותלן. לא צריך לרדוף אחרי ואין לי בעיה לעמוד מאחורי הבחירה שלי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|