פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

11/7/2010 12:58 ריש מאת: היי מאיה כותרת: סדר הגודל של נושא הגביה אצלנו הוא מאוד מרשים. בכלל, מערכת הגביה אצלנו משוכללת מאוד - דרך חיובי הארנונה, ישירות להוראת הקבע בבנק, כך שגם לא צריך "לרדוף" אחרי הפרייארים, פשוט מכניסים להם יד ארוכה לכיס ומוציאים את הכסף שהוסכם עליו. בכדי לסרב אתה צריך להביע את עמדתך ל"מגייס" התורן, שכמובן מכיר אותך אישית וזה לא נוח (אם כי השנה זה היה הרבה יותר קל מבשנה שעברה, חובת השינוי עליהם - אם יחול שינוי בחלוקת המשאבים הזמנו אותם לעדכן אותנו ונשקול את הענין מחדש). אני מחכה שיגיע השכלול הנוסף - מחוייב אוטומטית אלא אם כן הודיע אחרת (וגם זה יגיע, זה רק ענין של זמן!). ההתרשמות מסדרי הגודל היא אך ורק כאשר מבצעים את התחשיב לכלל אוכלוסית ביה"ס (או הגן) לאותה שנה. האם כמליון ש"ח תרומות שאינן מדווחות לכלל הציבור במאזן שנתי הוא ענין של מה בכך?, קרב ותלן ("בורכנו" בשניהם!) הם קצת יותר מ350,000 לשנה - כאשר שנת הפעילות מתחילה רק באמצע-סוף אוקטובר ומקבילה לשיעור אחר בכדי "לפצל" את הכיתה (באמת! אמנות ותאטרון בובות הם מקצועות כה חשובים שאי אפשר ללמוד אותם יחד! לעומת; שיעורי חשבון הם קלילים ואין צורך בפיצול הכיתה - עכשיו הבנתי את הקו המנחה לבניית המערכת!) גם עליהם אין דיווח מלא ויש שימוש חורג מהנחיות חוזר מנכ"ל. בכנות, לא הייתי נכנסת לכאב ראש הזה אם לילד שלי היה מענה, אבל אין לו. אני מברכת על כך שהוא התקבל ל"תכנית הבוקר" ויש לכולנו פטור מיום נוסף בביצפר, בנוסף יש לו כמה "ימי בית" ע"פ בחירתו, כמה שיעורי ספורט והפסקות שהוא אוהב ובא לציון גואל. אני התחלתי להשלים עם הרעיון שיש לנו שמרטפיה, ותו לא. כבר באמת שלא אכפת לי מה הם עושים שם כל עוד הוא לא חוזר עם סימנים כחולים או סיפורי איימים. מכיוון שכאן מסתכמות הציפיות שלי - אין לי כוונות לשלם עבור השירות הבינוני מינוס הזה (ואשמח לגלות שהוא משתפר!) לגבי מתנה לצוות - אני יכולה לומר שקרה לי שקניתי מתנה אישית למישהי מהצוות בסכום גבוה מאוד (אפילו לטעמי) עם פתק החלפה, אבל הרגשתי שאין מחיר לסיוע שהיא נתנה לנו באותה תק' ולתחושת הנדיבות שהקרינה סביבה. הייתי מוכנה להוציא גם סכום כפול מזה (רק שזה היה עלול לגרום למקבלת מבוכה). בד"כ כשאנחנו נפרדים מגורם מטפל אנחנו קונים מתנה שיכולה לשמש אותו בתחום עיסוקו (או מכינים משהו יחד) - כך היה עם המרפאה בעיסוק וקלינאית התקשורת, אין לזה מגבלות תקציב, אבל הרבה יותר משמעותי מבחינתנו זו המילה הטובה, הכרת התודה והנתינה ע"י ***הילד עצמו***. אם אין חשק או כוח - אין סיבה להיות פולנים ולתת רק כי ככה נהוג! אני חושבת שלדברים הללו צריך להיות **ערך** ולא "לסגור ענין" בסכום כלשהו (כי כאמור גם סכום גבוה מאוד הותיר אותנו, אסירי תודה לאותה אשת צוות וכלל לא "סגר ענין"). אם מורה או גננת היא משמעותית מספיק אני מאמינה שברוב המקרים תהיה התגייסות של ההורים לבניית אלבום פרידה. אני יכולה לומר כי אצלנו (למרות חוסר שביעות הרצון האישית שלי, ולא רק שלי והתזמון הגרוע להתארגנות) היתה יוזמה כזו שצלחה. היום בעידן המייל זה מאוד פשוט. אני מסכימה איתך שמתנות אישיות הן אלה שנכנסות ללב ולא כרטיס שי או איזו וואזה סינית במבצע מהום סנטר, ואני חושבת שאין פשוט מזה (בעיקר לאור העובדה שלא קונים יהלומים לצוות). תוכן התגובה: תגובות נוספות 9/7/2010  08:25 את לבד בוועד? - אסנת 9/7/2010  09:27 הצעות - דפלול, בוגרת ועד הורים :-) 9/7/2010  18:23 תודה לכן, - עוד מעט 9/7/2010  19:48 מצטרפת לדפלול ומצרפת רעיון אמריקני מהשנה האחרונה: - maia 9/7/2010  23:04 מאיה, את חייבת להסביר - אמא2 10/7/2010  00:07 אמא2, - ריש 10/7/2010  00:20 טוב, אסביר - maia 10/7/2010  11:52 לריש - אני חושבת שהמקרה שלך הוא יוצא דופן - אני 10/7/2010  12:12 ל"אני", אני חוששת שאת טועה. - תיתי רופאת שיניים 10/7/2010  18:07 מי שלא נראה לה מה שועד ההורים עושה עם הכסף - - סוי 10/7/2010  19:11 סוי- חותמת על כל מילה שלך, "אני" - מסכימה איתך מאוד. מדובר בגנים, לא בבית ספר - עוד מעט 10/7/2010  19:12 ומיה - אהבתי מאוד את הרעיון ננסה לאמץ לשנה הבאה. תודה! (ל"ת) - עוד מעט 10/7/2010  20:43 עוד מעט, עדיין לא למדת? - תיתי רופאת שיניים 10/7/2010  21:28 התנדבות לועד - ריש 10/7/2010  21:30 תיתי, אני ממש לא מסכימה עם ה"אזהרה" שלך - אמא2 10/7/2010  22:34 אמא ל2 יקרה כן כשהתוצאה היא שאני משלמת מכספי עבור ילדי המתחמקים אז כן אני בוחרת להתעצבן. וריש - מה??? - עוד מעט 10/7/2010  23:51 עוד מעט - ריש 10/7/2010  23:51 עוד מעט - ריש 11/7/2010  00:24 ריש- - סוי 11/7/2010  02:10 סוי - ריש 11/7/2010  06:40 סוי-200 שקלים גביה לא חוקית ואת מרוצה? - תיתי רופאת שיניים 11/7/2010  07:36 תיתי אני אוהבת לקרוא אותך - סאלי תדמור 11/7/2010  07:44 אני שמחה, סאלי! - תיתי רופאת שיניים 11/7/2010  07:50 עצוב לשמוע... - סאלי תדמור 11/7/2010  08:18 רק הבהרה קטנה. אצלנו כל פעם המקרה הוא ענייני מסיבה צנועה ותשורות סוף שנה צנועות. לא בכספים בסדר גודל של ריש ותיתי. אז עניין החתימה על הברכה והתשלום עקרוני - maia 11/7/2010  10:04 מאיה, אני מסכימה איתך! - תיתי רופאת שיניים 11/7/2010  15:45 ריש, אני מרגישה שאנחנו בשיח חירשים. ותיתי - עוד מעט 11/7/2010  19:14 עוד מעט, הנה ההסבר שלי - תיתי רופאת שיניים 11/7/2010  20:32 אני מזדהה עם תיתי - תמרה 11/7/2010  21:05 על מברקי אבלות וזרי יולדות עדיין לא שמעתי - תיתי רופאת שיניים 11/7/2010  21:47 תיתי את צודקת אם כי אין להשוות בין צוות בגן פרטי לצוות במערכת החינוך לא בחובות ולא בזכויות - עוד מעט 11/7/2010  21:53 אכן - - ריש 13/7/2010  18:30 אני בשוק מהשיחה פה ומתחילה להבין שלא רק בכתה שלנו יש סוציומטים.... - אחת מהועד 13/7/2010  20:57 אחת מהועד, - ריש 14/7/2010  23:01 ואני, כסוציומאטית גאה - תיתי רופאת שיניים

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש