|
10/7/2010 23:51
|
ריש
|
מאת:
|
|
עוד מעט
|
כותרת:
|
מתנות יום ההולדת לגן או לכיתה הן נוהג פסול בעיני (למעט מקרים מסויימים, עליהם אין ללי ויכוח וציינתי אותם קודם לכן) והם גביה עודפת! זה "מס" נוסף ולא שומדבר אחר. שהרי את הכסף לא מקבלים ביום ההולדת והילד אינו נותן "מתנה" פיזית לגן אלא הוריו מעבירים בספט' או אוק' סכום נוסף (נוסף על "קופת גן" שהיא סביב ה40 ש"ח לחודש פעילות, שגם זה בניגוד לחוזרי מנכ"ל, המגדירים את סכום הגביה המקסימאליים ועבור אילו צרכים ישמשו).
הדבר מנוגד לחוזרי מנכ"ל שהם בגדר החוק המחייב מוסדות חינוך.
אציין שוב שבמקרים מסויימים אני בהחלט חושבת שתרומות נוספות הן מועילות וחיוניות ובהחלט יכולות להתקבל בהסכמה וברצון ההורים.
לגבי מתנות לילדים הפרטיים שלי בימי ההולדת בגנים- באמת שאני שמחה שאצלנו הנוהג הוא מתנות צנועות שנעשות בגן ומשקפות את העשיה בגן. אין מתנה בסכום של עד 20 ש"ח שיכולה להיות משמעותית מספיק ובאיכות טובה כדי שלא תתעופף לפח (הממויין, למחזור) בתוך חודש. מסיבות שונות אני חושבת שזה בזבוז כסף מיותר (לילד זה לא משמעותי והשארת התקציב בקופת הגן תהיה משמעותית יותר). צילום של הילד, ברכה אישית, משחק פשוט שהוכן בתקציב אפסי (דף מודפס, גליון מפל, למינציה) הם בהחלט תשומת לב מספיקה ואין צורך בכל דבר נוסף. אני חושבת שצניעות היא מילת המפתח. הייתי בכמה אירועים בהם צוותים סירבו לקבל מתנה (למרות שהכסף נגבה) והעבירו את הסכום כתרומה למטרה טובה, באחרים ביקשו לרכוש מתנה לגן מהמחזור המסיים (היו כמה הצעות - תנור לאפיית חלות, דיוידי חדש, מערכת שמע לפינת המוזיקה, וילונות, משחקי הרכבה שהם יקרים מאוד ועוד).
לגבי כיבוד למסיבות ואירועים - אצלנו נהוג לשלוח מייל ולציין מה צריך (אם זו פעילות שכבתית שאינה קשורה לפעילות הגן / הכיתה) וכל אחד משתבץ איפה שמתאים לו. אם זו פעילות במסגרת הגן/הבי"ס לרוב יש רשימה על לוח הורים שכל אחד בוחר היכן לשבץ את שמו. הועד אינ וטורח בהזמנה / בריצה עבור הכיבוד וכולם (לפחות ע,פ התרשמותי - אם כי אף פעם לא בדקתי זאת) דואגים להביא משהו ע"פ הרשימה.
ולגבי רכישת קרטיב או ארטיק - זו ממש לא כוונתי, אני מדברת על גביה בסכומים הרבה יותר משמעותיים (בתשלומי רשות, לא גביה של הרשות המקומית עבור הגן, בביה"ס הכל מוגדר כרשות למעט ביטוח שהוא כמדומני 35 ש"ח לשנה) - לגני הילדים מדובר אצלנו בסכום של מעל 1500 ש"ח ובבי"ס מעל ל2500 ש"ח לשנה עבור ילד אחד. אני בטוחה שניתן לרכוש בסכום הזה עמדת גלידה לאירוע ולא רק קרטיבים מושקעים.
אני יכולה לספר לך שבכל שנה מתקשר אלי הקורבן התורן לשאול אם נאות לשלם את התרומות והמעשרות ותשובתי זהה - אם ינתן לילד שלי מענה אשמח לשלם, כל עוד התוכניות אינן כוללות מענה לאוכלוסיות "חריגות" בצרכיהם (כשאין להם בעיות לימודיות או התנהגותיות) אין לי כל כוונה לשלם ואיני מרגישה "טרמפיסטית" על גבו של אף אחד (איזו הנאה יש לילד שלי מקיומה של סייעת נוספת בכיתה אם הוא נשלח כמעט בכל שיעור החוצה כי אין לו מה ללמוד בכיתה? ואם כך הדבר מדוע עלי להיות זו שמשלמת את משכורתה?!).
הורים הם לא כספומטים. מבחירתי החופשית אשמח לשלם עבור שירותים שהילד שלי נזקק להם או מעונין בהם - קרב תל"ן, סייעת או פיצולי כיתות אינם נכללים בשירותים הללו כשבשעות הלימוד הרגילות אין לו מה לעשות בכיתה, כי אף אחד לא מנסה להתאים לו תכנית חלופית המאפשרות לו להביא לידי ביטוי את היכולות שלו ומאתגרת אותו מספיק בכדי שיוכל לרכוש הרגלי למידה שפויים (כן, זו אחת הצרות הגדולות שלנו).
וסל תרבות כדי שאני אקח את הילד שלי להצגה (מעאפנה, אגב) בשעות אחה"צ, בתזמון שלא התאים לי רק כדי לחסוך לרשות את עלות מערך ההסעים לא מקובלת עלי. לא יכולים לספק סל תרבות? - בטלו אותו. את האחריות לבילויים בשעות אחה"צ השאירו לי, תאמינו לי שיש לי מספיק מה לעשות עם הילדים שלי גם בלי "הכוונה" כזו.
מקומם אותי שבסיכומו של אני נדרשת לשלם עבור הדברים הללו או לחלופין להיות "טרמפיסטית" בעל כורחי. אני חושבת שאין זה הגון להתנהל באופן הזה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
