ראשית, האגדות הן אגדות חד משמעי, ואילו התנ"ך נלמד כארועים שהיו, ושאלה של ילדים האם זה היה במציאות או לא, אין לה תשובה חד משמעית כמו שברור שכיפה אדומה לא היה. שנית, התנ"ך אכן נלמד כחומר חינוכי, ויש לו אלמנט של היסטוריה כי הוא מספר על העם שלנו. יש פה אנחנו והם. לעומת האגדות שיש טוב ורע, וטבעי לנו להזדהות עם הטוב. וכמובן שבנוגע לאגדות יש בחירה, והן לא חלק מתכנית הלימודים, ומתוך זה אוטומטית ההתייחסות אליהן לא דומה בכלל. לי קשה קריאת הסיפורים האלה, אבל אני נוטה לחשוב כמו מילכי, שאין צורך לסבך אם הילד לוקח את העניין בשוויון נפש, כנראה שאכן גדול עליהם.
|
תוכן התגובה:
|