פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

19/12/2013 15:52 א מאת: אני בדיוק כמוך ואף פעם לא חשבתי שאני אמא שלא מספיק אוהבת כותרת: אף פעם לא בכיתי בימים הראשונים בגן. התבאסתי אבל לא בכיתי. כשהם חולים, אני מנסה לעזור כמה שיותר כמו להכין תה ולעשות אמבטיות הורדת חום, אבל, אני בעיקר מרחמת על...עצמי, על שאני צריכה לקום בלילות ו"מתי הקושי יגמר..". החיסונים בקושי הזיזו לי. מקסימום פינקתי יותר אחריהם. מצד שני, הן קשורות אלי נפשית, מספרות לי הכל (באמת הכל). אני אוהבת לבלות איתן (ולא שלפעמים אני לא מייחלת שכבר תלכנה לישון..). תכל'ס, הקשיים האלה, בעיני הם לא ממש קשיים. חיסון? יום ראשון בגן? החיים שלהן דבש. פעם ילדים היו עובדים בשדה בגיל הזה ולא הולכים לבית הספר. ואני לא מדברת על הילדים הרעבים בעולם. אולי זה מה שגורם לי "לא להתרגש".. תוכן התגובה: תגובות נוספות 13/12/2013  18:03 נראה לי שאת מבלבלת בין אהבה לפינוק - תו 13/12/2013  23:58 a different direction - Me 15/12/2013  09:51 חומר למחשבה.... - אני 15/12/2013  19:59 יש פה שני דברים - אמא2 17/12/2013  16:12 אמא2, אני חושבת שזה בדיוק זה - אני 17/12/2013  18:43 נראה לי שבעלי קצת מזכיר אותך... - מישהי 19/12/2013  10:50 עכשיו כשאני חושבת על זה, בעלי אוהב אותם ממש כמו אמא - אני 19/12/2013  12:12 את לא אמא גרועה כמו שאת חושבת :-( - אמא2 19/12/2013  14:23 אם בעלך "אוהב כמו אמא" - סוי 20/12/2013  20:38 :-) (ל"ת) - מישהי 29/12/2013  11:55 בין לעשות הכל בשבילם ובין הרגשה שלא מזיז לך שכואב להם יש מרחק גדול - איריס ש' 30/12/2013  22:12 שאלות מעניינות.... - אני 31/12/2013  14:10 ל"אני". נראה לי שאיריס כתבה לי ולא לך... - א

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש