|
24/1/2003 22:01
|
עדה
|
מאת:
|
|
עוד על מי מלח, אנטיביוטיקה, וירוסים ושאר מרעין ובישין
|
כותרת:
|
נתחיל מ"אם כל הרעות" - הנזלת. מהניסיון שלנו, כל הצטננות/שיעול/דלקת אוזניים וכו' מתחיל בד"כ מנזלת תמימה שלא הצלחנו להפסיק בזמן. הנזילה מתמשכת, ניגרת בגרון ומשם לריאות והנה שיעול, ממלאת את הצינוריות שמחברות בין האף לאוזן והנה דלקת אוזניים וככל שיש יותר ריר נוזלי ליותר זמן, יש תנאים טובים להתפתחות חיידקים ופוטנציאל לחגיגה. לכן, אנחנו מנסים לטפל בנזלת מיד כשהיא מגיעה (ואצלנו זה קורה בכל שן...). במקרים של נזלת, לנו מאוד עוזרים מי מלח. זהו גם טיפול אחד שכמעט כל מי שנתקלנו בו (למעט אחות אחת בטיפת חלב שנראה לי שלא היתה בכל השיעורים...) מסכים שאין בו שום נזק. מי מלח מייבשים את הרירית ומפסיקים די מהר את הנזלת. הם לא מזיקים כי מדובר בסך הכל בחומר שקיים בגוף באופן טבעי (המלח במי מלח שקונים בבית מרקחת הוא בדיוק בריכוז שיש בגוףת ולכן גם לא כדאי לחסוך ולנסות להכין בבית). עוד טיפול שעובד טוב אצלנו הן תרופות אנטי-היסטמיניות כגון היסט-דקס זה מזכיר דקסמול, אבל הוא ניתן במרשם). בד"כ כשיוצאת שן לנומיק יש משהו שנראה כמו תגובה אלרגית: ה-מ-ו-ן נזלת מיימית ודמעות. הטיפול האנטי-היסטמיני מפסיק את נהרות המים, ואת כל מה שעלול לבוא אחריהם. לגבי דלקות אזניים: המסקנה שלי משיחות עם חברות ומביקורים אצל הרופא, היא שכמעט בכל זמן נתון שבו רופא מציץ באוזן של ילד קטן, הוא יגיד ש"זה קצת אדום". דלקות אזניים הן מ-א-ד כואבות. אם הילד לא משפשף את האוזן ומתלונן, סביר שזו לא דלקת חריפה, וכדאי לנסות יום או יומיים ללא אנטיביוטיקה, אולי הילד יתגבר על זה לבד. אצלנו זה עבד נהדר.
ועוד משהו: גם אני, כמו עדי, ממליצה לגשת לרופא אף אוזן וגרון,במיוחד אם הבעיות חוזרות על עצמן. הרבה בריאות!
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|