|
25/1/2003 20:17
|
עדה
|
מאת:
|
|
לעדי, - אשרייך וטוב לך!
|
כותרת:
|
עדי - אכן, אני חושבת שאת צריכה להקיש חזק בעץ וגם לברך - אשרייך שאת לא נזקקת לאנטיביוטיקה וששפעת לא מסתבכת לכם. אני יכולה לספר שנומיק לא מבקרת רופא אלא אחרי 2-3 ימים עם חום או סימנים מובהקים למשהו שאני חושדת בו, ואני רוצה לאשר או לשלול, ולקבל מירשם לטיפול שיהיה "בהיכון". הגברת היא בת שנה ושבעה חודשים, והיתה אצל רופא ילדים 3 פעמים (שלא לצורך מעקב התפתחותי) ואצל רופא אא"ג פעמיים (חשדתי באדנואידים). בכל זאת, אני יכולה לספר שנזלות שמתחילות מצמיחת שיניים נגמרו כבר פעם אחת באנטיביוטיקה (ובימים הקרובים צפויה לנו כנראה הפעם השניה). יתכן שאם הייתי עושה שינויים קיצוניים בתזונה ובאורח החיים של המשפחה, חלק מהדברים היו נראים אחרת, אבל זה לא נראה לי מעשי. חלק מהעניין הוא כנראה גם גנטי, וגם אני לא מהאנשים החסונים ביותר, מצטננת בקלות ונדבקת בכל מה שזז. ולגבי תרופות: אנחנו נוקטים במדיניות של בדיקת התועלת כנגד הנזק או הסיכון. לכן בקצה אחד האנטיביוטיקה איתה מחכים כמה ימים, עד שברור שאין ברירה, והסיכון או הסבל בלעדיה גדולים מדי. להבדיל, מי מלח מושפרצים לאפי בכל פעם שנראה שנזלת מתפרצת. באמצע יש כל מיני סירופים, משחות וכו', שקוראים טוב טוב מה יש בהם, למה זה טוב ולמה לא, ומחליטים לפי המקרה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|