|
25/1/2003 21:32
|
Adi
|
מאת:
|
|
לפולינה עדה וגאב ציטוט מהספר רפואת ילדים בשבלכן לגבי הטיפול בתינוק האסטמתי (ארוך אבל אני חושבת שכמה דקות של קריאה יכולות להיות לעזר, תאמינו לי גם לי לקח זמן להקליד)
|
כותרת:
|
לקוח מעמוד 158 בספרו של דר דני וולף הוצאת ידיעות אחרונות 1996 (אמנם לפני 7 שנים ובכל זאת... ואני מניחה שיש ספרים חדשים וטובים בשוק):
" לצערנו אין לנו כל יכולת להשפיע על הגורם המולד של רגישות הסמפונות. מטרתנו צרכה להיות איפה טיפול בגורמים המגרים. ברם גם בנושא זה אנו נוחלים הצלחות מוגבלות בלבד. הגורמים המגרים מתחלקים ל 3 קבוצות עיקריות: גורמים זיהומיים, גורמים אלרגים, וגורמים לא ספציפים.
הגורמים הזיהומיים הנם ברובם הגדול וירוסים ולפי שעה אין לנו תרופות יעילות להשפיע עליהם. תינוקות הנחשפים לסביבת תינוקות אחרים נוטים "להחליף" בינהם וירוסים ולחלות בתכיפות רבה יותר. למרות זאת אינני ממליץ למנוע תינוקות אלו מלבוא במגע עם ילדים אחרים.@@@ ההדבקות בסדרת מחלות ויראליות בגיל הינקות מהווה נידבך טיבעי בהתפתחות המערכת החיסונית.@@@ פרט למיקרים קשים בהם התינוק נתקף בהתקפים קשים ביותר אין מקום לשנות את סדרי החיים הנורמאלים.
ועכשיו שימו לב כי זה חשוב:
לעיתים קרובות אומרים ההורים לרופא: "דוקטור התינוק שלי מצונן, תן לו תרופה כדי שלא יפתח ברונכיט"- או - "דוקטור אחרי הנזלת התינוק שלי חוטף תמיד ברונכיט, תן לו תרופה שתיבש לו את הנזלת כדי שלא תרד לו לריאות" וכיו"ב ובכן זיכרו: !!!!!!!!! התינוק רגיש לוירוס של הזיהום בדרכי הנשימה העליונים. לצערנו אין בידנו שום תרופה שתכחיד את הוירוס הזה, ולכן גם אין באפשרותנו למנוע את מחלת האסתמה שתבוא בעקבות המחלה הויראלית. אין זו הנזלת שיורדת לריאות וגורמת לברונכיט אלא הווירוס היושב לבטח בדרכי הנשימה העליונים, באף או בלוע. גם אם נייבש את הנזלת והיא "לא תרד למטה" (בעזרת נוסידקס למשל או בכל צורה אחרת) הרגישות הגורמת לאסתמה תווצר והאסתמה עלולה להופיע בעקבות הנזלת.!!!!!!!!!!!
הטיפול: ישנו מגוון עשיר ביותר של תרופות לטיפול ב"ציפצופים". תרופות אלו כוללות מרחיבי סמפונות, תיאופילינים הניתנים דרך הפה (או הווריד) ונטולין או ברקלין, הניתנים דרך מכשיר האינהלציה או בסירופ, "סירופים לשיעול" שהינם לרוב שילוב של אנטיהיסטמינים, תרופות אנטי דלקטיות ממשפחת הקורטיזון והלומודל, ובנוסף מקובל מאד להוסיף טיפול אנטיביוטי.
רוב התרופות היעילות לגבי חולים מבוגרים יותר הנן פחות יעילות בטיפול בתינוק. (גורר תיסכול) בשלב ה-ח-ר-י-ף של המחלה יש לנסות טיפול על ידי מרחיבי סמפונות באינהלציה. !!! מומלץ מאד שהרופא יבדוק את התינוק לפני מתן האינהלציה ואחריה כדי להתרשם מיעילות הטיפול. (וזה יכול להשתנות מהתקף להתקף היכולת להגיב משתפרת עם הגיל). גם יעילותן של תרופות ממשפחת הקורטיזון או מרחיבי סמפונות מסוג תאופילינים אינן אחידות אך ככלל היעילות פחותה מאשר בטיפול בילדים גדולים יותר.
%%%%%%%%%%העובדה שתרופות אלו לא כל כך יעילות בגיל הינקות אינה אומרת שגם תופעות הלוואי שלהם פחותות. להפך אצל תינוקות תופעות הלוואי של כל התרופות שכיחות ומסוכנות יותר , ולכן:
!!!!!!!!!!! רצוי להמעיט בשימוש בהן ולשומרן לטיפול אך ורק במיקרים קשים!!!!!!
בכל התקף של ציפצופים התינוק חייב להבדק על ידי הרופא על מנת שיחליט על הטיפול המועדף. לגבי מיקרים כרונים עולה על הפרק הטיפול המונע. נושא זה מורכב מכמה שאלות: מתי להציע טיפול מונע? איזה טיפול מונע להציע? מצד אחד ברור שאנו שואפים להקטין את תדירות ההתקפים, אולם בנוסף - היינו גם רוצים להציע טיפול אשר יגדיל את הסיכוי של התינוק לא לסבול מאסתמה בהמשך.
בדומה לטיפולים בשלב החריף של המחלה גם יעילות הטיפולים המונעים בגיל הינקות מוגבלת.לכן במיקרים קלים או אף בינוניים המלצתי היא: להימנע מטיפול מונע.
ובקשר לשיקול הפחתת שכיחות האסטמה בהמשך: מחקרים רפואיים מאשרים את התרשמותם של רופאים ואמהות רבים כי רוב התינוקות מחלימים בהמשך, עד גיל 6-9 שנים 70%-80% מהם משוחררים מהתקפים.
ובכל זאת קיימים 20-30% תינוקות בסיכון, כיצד נוכל לזהות אותם? מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות והמבוססים על תקופות מעקב של עד 30 שנה הראו בברור כי ניתן לחזות במידת סבירות ניכרת מי הם התינוקות בסיכון
מדובר בתינוקות אלרגים ובד בבד סובלים מצפצופים. ניתן לזהות תינוק אלרגי על ידי ביצוע תבחין עור למספר מצומצם של אלרגנים. כשזוהה תינוק שהוא בקבוצת סיכון ניתן לנקוט צעדים משני סוגים:
סביבתי ותרופתי
דיון מפורט בטיפול סביבתי אינו אפשרי במסגרת זו, אולם ניתן לציין כמה הנחיות. הדרכת הורים ליצירת תנאים שימנעו התרבות קרדיט האבק (למשל המנעות משטיחים מקיר לקיר) המנעות מגידול חיות מחמד מעישון וכדומה.
בתינוקות שמהלך המחלה אצלהם קשה או שהם בקבוצת הסיכון יש בדר"כ להמליץ על טיפול מונע תרופתי. במיקרים אלו יש להזכר בכלל הרפואי הפועל תמיד: "קודם כל לא להזיק"!!!!!!! (כאן הוא מדבר על כך כי יש לשקול כל מיקרה לגופו אני מקצרת ורק מצטטת משפט אחד בשביל עדה:) " תרופות כגון זדיטין או אנטיהסטמינים יעילות הרבה פחות מלומודל. טיפול מונע על ידי אנטיביוטיקה א-י-נ-ו מ-ו-צ-ד-ק פרט למיקרים נדירים. להפך הוא עלול להביא להתפתחות זני חיידקים עמידים"!!!!!!!!
וציטוט מהסיכום:
ההתיחסות לתינוק מצפצף היא אתגר להורה ולרופא. תינוקות אלו מהווים קבוצה רבגונית וההתיחסות צרכה להיות אנדיוידואלית
יש לזכור שר-ו-ב התינוקות א-י-נ-ם ז-ק-ו-ק-י-ם ל-ט-י-פ-ו-ל, אולם יש צורך לאתר את אלו העשויים ליהנות מטיפול מונע. טיפול מונע סביבתי יכול להיות לטורח אבל שכרו בצידו.
טיפול מונע תרופתי צריך להנתן בזהירות מירבית ותחת בקרה מיקצועית מתמדת-
ו-חשוב גם להרגיע ישנם ספורטאים רבים וחיילים מצטיינים ששכחו כבר
ככמה דאגות וטרדות גרמו לאמותהם צפצופי הינקות שלהם..."
סוף ציטוט תודה למי ששרדה עד כה- זו טיפה בים אבל אני מקווה שעזר לפחות להעריך את הרופא העומד מולכן.
פולינה יקרה - אין לי מושג איפה אתם עומדים וקטונתי מליעץ. אני יכולה לספר לך שרועי חירחר כמו טרקטור כל החורף שעבר. החורף הזה טפו טפו טפו. אבל אולי זה לא רק עניין של מזל? טפו טפו טפו בכל מיקרה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
