|
27/1/2003 10:34
|
עדה
|
מאת:
|
|
אדנואידים ומי מלח (חזרתי)
|
כותרת:
|
לגבי האדנואידים: במקרה של נומיק זו לא דלקת שקדים בהגדרתה המקובלת, אלא תופעה אחרת שהיא די נפוצה אצל תינוקות. זה נקרא בשפה עממית "שקד שלישי". מדובר בבלוטת לימפה, אשר כדרכן של בלוטות לימפה, מתנפחת כאשר הגוף מתמודד עם דלקת (לצורך העניין תגובה אלרגית דומה מאוד לדלקת). אצל רוב האנשים (אבל לא תמיד אצל תינוקות), הבלוטה הזו מתכווצת למימדיה המקוריים לאחר חלוף הדלקת. כשהבלוטה נשארת נפוחה התופעה מכונה "שקד שלישי". הנפיחות הזאת מפריעה במעברי האויר ומגדילה את הרגישות לנזלות ולזיהומים בדרכי הנשימה העליונות. אני חושבת שאצלנו הסיפור התחיל בנזלת האלרגית הראשונה של נומיק, בגיל 4 חודשים בערך, ומשום שהנחתי לה "לעבור מעצמה" (וכנראה שגם לא הייתי בטוחה באופי האלרגי שלה) העניין התדרדר (כלומר "הרווחנו" לנו שקד שלישי).
הסיבה שמצאתי לנכון להזכיר את כל הסיפור במסגרת הדיון הזה, היא החשד שלא מדובר בהשתלשלות עניינים חריגה: בקיעת שיניים -> תגובה אלרגית -> נזלת מיימית בכמויות גדולות -> ??? (וכאן יש כמה אפשרויות לא שמחות). אני חושבת שרוב ההורים (וגם רופאים) לא מקשרים שיניים לאלרגיה (כפי שאני לא קישרתי).
לגבי מי המלח: חקרתי קצת את הנושא כשהתחלתי לתת לנומיק מי מלח. לדעתי יש בלבול מסויים בין טיפות/תרסיסים/ג'לים לאף שמכילים כל מיני תרופות שמכווצות את רירית האף, לבין מי מלח. אני מצאתי שיש הסכמה רחבה בין רופאים, לפחות אלה שאני דיברתי אתם (ילדים, אא"ג, משפחה): מי מלח לא מזיקים לרירית האף ותרופות מכווצות דווקא כן. אפשר להציע גם הסבר מאוד לא מדעי אבל הגיוני: כשבוכים (ותינוקות בוכים המון) שוטפים היטב את רירית האף במי מלח. האמנם נגרם לה כך נזק?
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|