אני כבר שעתיים תוהה מה לעשות. יובל בשיאו של התקף של אלוהים-יודע-איך-קוראים-לזה: קוצר נשימה (נשימה מהירה מאוד), צפצופים, שיעול יבש ומעצבן שלא נותן מנוח, נזלת, קצת חום, ובנוסף לכל (או בהשראת עדה - אולי הסיבה לכל זה?) משו שנראה כמו 10 שיניים שיוצאות בבת אחת. סתם, לא 10, אבל החניכיים נפוחים נורא והיא ממש מנסה לתלוש לעצמה את הלסת מרוב כאב, המסכנונה. אז איפה הייתי? בקיצור - התקף כזה רציני עוד לא היה לנו אבל כבר פעמיים היו צפצופים ושיעולים די דומים שבעקבותיהם קיבלנו ואף נתנו בריקלין באינהלציה לכמה ימים. וזה עזר. חוצמזה שחטפנו פטריה איומה בפה - שרק בימים האחרונים נפל לי האסימון שזה בגלל האינהלציה. אגב, זה אומר, שלא רק מסטרואידים יש חשש לפטריה, הרי בריקלין הוא רק מרחיב סימפונות. מצד שני, לא היה לי מושג שצריך לשטוף את הפה, והאמת, גם לא מאוד הקפדתי על שטיפת חלקי האינהלטור כמו שריש תיארה. אז מגיע לי. סגור סוגריים. אז אחרי כל זה נשאלת השאלה הלא צינית בכלל - למה לא? כלומר, אם זה עוזר וזה בכ"ז לא סטרואידים, אז מה הנזק? אני מבינה שהרחבת הסימפונות זה רק טיפול זמני בהתקף, כדי להקל על הנשימה ולשחרר את השרירים. הגורם אצלנו הוא כנראה שילוב בין אלרגני (כיאה לאטופית) לאיזה וירוס מסריח מהגן, אז אין בנמצא איזה טיפול בגורם עצמו, אלא רק טיפול מקל, בסימפטומים. אז שוב אני מקשה - מה רע בלהקל? מצד שני, אם אני ממשיכה את קו המחשבה שלך, עדי, אולי אני מסבכת את יובל ומשעבדת אותה לאינספור בריקלינים עתידיים. אולי צריך לתת לזה לעבור איכשהו ככה, עם אדים קרים, נגיד, או אולי באמת אינהליציה רק עם מי מלח (אגב, עדיין לא הבנתי אם זה עזר למישהו). אבל מאוד מפחיד אותי להסתבך עם קוצר נשימה והצפצופים האלה מוציאים אותי מדעתי מרוב לחץ.
מה דעתכן?
פולינה
|
תוכן התגובה:
|