בה אני מחזיקה את איתי בן ה- 3 שעות. את לא מאמינה איזה חיוך מרוח לי על הפרצוף, כזה שאי אפשר לזייף לשום מצלמה. ואני לא יפה בתמונה הזו, אפשר לתאר שאחרי הלידה השיער לא מסודר מי יודע כמה, ורואים את העייפות, ואני עוד במיטב אופנת בי"ח עם חלוק ורוד, אבל איזה אושר! עוצמה וכיף הם לא אותו הדבר. להיפך, הרבה פעמים עוצמה הולכת עם קושי, לא רק בלידות. את מועצמת כשאת עושה דברים שלא מובן מאליו שתצליחי לעשות אותם, והתחושה של הסיפוק מגיעה רק אחרי שעברת קשיים בדרך, אבל היא הרבה יותר חזקה, ממלאת, ומתמשכת מתחושות טובות שמקורן בהנאה.
|
תוכן התגובה:
|