|
14/4/2005 22:01
|
רונה
|
מאת:
|
|
מיכלוש
|
כותרת:
|
תשמעי עם ההריון שלך והכל דווקא אני חושבת שאת צריכה לחשוב על עצמך. כמובן לא תוך כדי ביטול חלומותיו של גלעד אבל תיכף אגיע לזה. ראשית החיים ומה שהם מכתיבים: אני חושבת שכאמא לילד ועוד אחד בדרך את צריכה לחשוב על יציבות כלכלית , על מגורים קבועים, על שלוות נפש עד סוף ההריון ובטח ובטח עם הלידה. פה את צריכה לשים את כל משאביך. זה מה שאת צריכה להשיג. השאלה איך? איך מבלי לפגוע בגלעד היקר? את צריכה אולי להחליט איתו על הקצאה מסויימת של המשאבים שלכם לטובת העניין. בכלל לא בכיוון של "ללכת עד הסוף" אלא איך אנחנו מקצים זמן גם לעהודה קבועה גם לילדים וגם לאימונים. אולי עבודה במשמרות שתאפשר לו גמישות. אולי הסכם על יום בשבוע בו הוא יוכל לעסוק רק בניצוח. לא יודעת אבל אם את שואלת אותי כולנו ויתרנו על חלום אחד ללפחות כשהתחתנו והקמנו משפחה. ואני בטוחה שגם את. יכול להיות שגלעד לא מבין את זה שגם את עושה ויתורים למענו ולכן עליו לחשוב עליכם - המשפחה שלו. לגבי ה"חבר" לא ניראה לי שהוא חלק מהעניין הדרך הטובה ביותר להתמודד איתו היא פשוט להתעלם. מעין דהלגיטימציה למה שהוא אומר אבל בעדינו מבלי לפגוע באף אחד.לא לנהל שיחות על "משה אמר" ו"משה אמר" אלא להתייחס ב"אה כן יפי" ולהמשיך הלאה מבךי להכנס לדיונים וויכוחים עליו. ככה לאט לאט הוא או לפחות דעותיו יהפכו לחשובות פחות. זהו.. אני עוד חושבת. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|