לסוי, שלום. כולנו יהודים, ולכן גם אם בהצהרה נראה שיש כאן אנשים שמנווטים את עצמם כאילו יש להם עולם אחד והרבה אלים, עדיין האמת היא שלכולנו יש שני עולמות ו"השם אחד". בהסתמך על כך אנסה לתת לך דוגמא של הקוד ללימוד התנך, למרות שברור לי שהרגלי החשיבה שונים מאד ורחוקים כל כך שזה לא פשוט. אני מאד מקווה שלפחות למען החידוש ועל מנת להשתמש בחופש הבחירה שלך - תנסי לחשוב אחרת, ולו הפעם. וזה לא הקוד של המורה לתנך שאהבת, שהוא קוד ללימוד ספרות, כפי שכתבת: "סופרים מקראיים, המטרה שניסו להשיג בכתיבה, המסר שרצו להעביר, ללמוד את האמצעים הספרותיים, המטאפורות וכו'". כמה מילות קוד: כשאנו אומרים "השם אחד" הכוונה היא אחדות פשוטה, שאין עוד מלבדו דבר, הוא הקיום היחיד, "היש האמתי", וכל מה שנראה לנו קיים - נמצא כאן משום שהוא, הקיים היחידי, בורא את כל הנמצאים בכל רגע ורגע מחדש, ברצונו, בחכמתו, באהבתו. אך, על מנת שנוכל להתקיים, ולהרגיש את עצמנו למציאות עצמאית, לבעלי חופש בחירה, "היש האמתי" מסתיר את עצמו. ולכן יש "שני עולמות" - גלוי ונסתר, עולם החומר ועולם רוחני, גוף ונשמה, אמצעי ומטרה. המטרה היא שנסיר את ההסתר ונגלה את ה"יש האמתי". להתענג בעונג אינסופי. כדי לקצר את הדרך הארוכה אל המטרה הבורא נותן לנו מפת דרכים - התורה והמצוות, דברי הנביאים, הדרכות הצדיקים, הניסים לדרגותיהם השונות. ברור לי - בתנאי הקיצור המוכתבים ע"י מסגרת זו הדברים נשמעים אולי סכמטיים, אולי שרירותיים, ויש מה להרחיב במסגרות אחרות. אבל את אתגרת אותי בשאלתך הכנה והחשובה ואני מנסה להציג את העבר השני של הנהר (אברהם נקרא "העברי", שכל העולם האלילי מעבר אחד והוא מהעבר השני, מאמין באחדות הבורא, ואנו, יורשיו, בעקבותיו), ואולי לבנות גשר שעליו ניפגש! והנה פיענוח הדוגמא שהזכרת (כיבוש הארץ), לפי הקוד של האמונה: ארץ ישראל היא הגוף. נשמתה היא הקדושה. מאז בריאת העולם נועדה הארץ הקדושה לעם הקדוש, עם ישראל, שרק בה הוא יכול לממש את כל הפוטנציאל של אהבת השם, יראת השם, קידוש העולם במלכות שדי.בית המקדש. השלמות של השראת השכינה בעולם הזה. להתענג בעונג איסופי. וזוהי טובת כל העולם כולו, שהרי בהסרת ההסתר יפוגו כל הרעות שבעולם. כמתואר ע"י הנביא ישעיהו ונביאים אחרים. העמים שישבו בארץ, בעת שהגיע הזמן שעם ישראל יירש את ארצו המובטחת לאבותיו, היו צריכים לפנות אותה. היו כאלה שעזבו בשקט. היו כאלה שקיבלו עליהם את כללי ההתנהגות שדרשו מהם היהודים וקיבלו רשות להישאר. ואילו המושחתים שביניהם, מושחתים בכל מובן אנושי, שלא היתה להם שום תקנה -ה"קליפות" הכי נוקשות ש"שבירתם זוהי תקנתם" - אלו הושמדו. נבראנו בעלי שכל, מכאן שחובה עלינו להבין. חובה עלינו לשאול, לחקור, ליישב סתירות. אבל יותר מכך - נבראנו בעלי אמונה. נתחיל את החקירה מעמדה של אמונה: שהבורא את הכל הוא בעל מטרה חיובית, הוא לטובתנו. ומכאן נשאל על כל הפרדוקסים. הם הפרדוקסים שלו. ויש לו את כל המשמעויות שלהם. והוא רוצה שנתענג בעונג האינסופי. הארכתי כל כך. אבל זה רק קצה קוצו של יו"ד של החכמה האלוקית שנובעת כמעין בדורות האחרונים, וניתן לכל הצמא לרוות את צמאונו. צריך רק להודות שיש מישהו יותר גדול מאתנו. ואולי זה הצעד הקשה ביותר. בהצלחה, סוי!
|
תוכן התגובה:
|