ואני יכולה להגיד את זה כי אני מעין יצור כלאים, רציתי לידה ללא כל התערבויות, בלי זירוז, בלי חוקן וגילוח, בלי חיבור רציף למוניטור ואינפוזיה, עם שיכוך כאבים בג'אקוזי - אבל עם אפידורל כשיגיעו הכאבים שכבר לא אצליח להתמודד איתם. לכן עצם העובדה שיולדת קיבלה אפידורל לא גרמה לי לחשוב שזו לידת סיוט. כשהגעתי ללידה השניה באמצע הלילה, מתרגשת וקצת מבולבלת, המיילדת שאלה אותי איך היתה הלידה הראשונה, ואמרתי לה "טבעית עם אפידורל". היא כמובן צחקה ואמרה שאין כזה דבר. בכל מקרה גם אני קראתי לפני הלידה חלק מסיפורי הלידה ב IOL שגרמו לי לפחד ולהזדעזע, לא חלילה ששפטתי את היולדות, אני מסכימה לחלוטין עם נעמי בעניין הזה, הזעזוע היה מהגישה של חלק מבתי החולים - ביצוע התערבויות לא תמיד לצורך ולא תמיד תוך יידוע היולדת והסבר על האפשרויות החליפיות, ולעיתים קרובות היחס ליולדת היה מתנשא מזלזל וממש מזיק לתהליך הלידה בחלק מהסיפורים. זכור לי סיפור אחד על בית החולים הלל יפה בחדרה, שאני כבר לא ממש זוכרת את הפרטים אבל הוא פשוט גרם לי לבכות בפחד שמא זה יהיה גם גורלי (הדבר היחיד שאני זוכרת ממנו הוא היולדת גוררת איתה את האינפוזיה, שהכריחו אותה להתחבר אליה מהתחלה, לשרותים, שם יורדים לה המים והמנקה נוזפת בה שהיא מלכלכת מיד אחרי שהיא ניקתה). לא משנה מה אנחנו בוחרות, הבחירה צריכה להיות שלנו אחרי שיידעו אותנו לגבי כל האופציות כל עוד לא מדובר במצב חירום.
|
תוכן התגובה:
|