סליחה, אבל מה קורה לנו? מי נתן בידי מי את עזות המצח להחליט איזו לידה "נחשבת", ואיזה סיפור לידה הוא "טוב" או "מזעזע"? נורא נחמד כשאפשר ללדת באופן טבעי, מתוך בחירה. נורא נחמד כשהגוף משתף פעולה עם הנפש, כשהמח משתף פעולה עם הלב, וכשתומכ/ת הלידה משתפ/ת פעולה עם היולדת. נורא נחמד ש"קצת שורף אבל לא נורא" כשהתינוק יוצא. לצערנו, או לפחות לצערי, לא תמיד זה כך במציאות. הרבה פעמים הכאב בלתי נסבל עד כדי שהוא חוסם את הנפש וקורע את החושים. לפעמים לידה "נתקעת", ולא תמיד אפשר לדעת בוודאות אם זו תקיעה זמנית או סופית. יותר מהכל, אולי צריך לזכור שהלידה היא ל-א המטרה, אלא רק האמצעי. השילוב של תינוק בריא ואם בריאה בנפשה ומתפקדת הוא לא פחות חשוב מהגשמה של חלום, רטוב ככל שיהיה. משום מה נדמה היה לי שמה שאנחנו מנסות לקדם כאן הוא את נושא הבחירה בלידה. משמעות הדבר, לפחות עבורי, הוא שכל אחת תלד איך שמתאים לה, איפה שמתאים לה, ואפילו מתי שמתאים לה. לכן, בעיני לפחות, ניתוח קיסרי אלקטיבי הוא לגיטימי בדיוק כמו לידת בית, ובלבד שזה רצון היולדת. לא לכל אחת מתאים לכאוב. לא לכל אחת מתאים ללדת בלי התערבות. לא כל אחת יכולה להגשים את תסריט הלידה שלה. מה שעלינו לוודא, ותקנו אותי בבקשה אם אני טועה, הוא שכשאנחנו נכנסות בשערי מוסד רפואי העוסק בלידה במדינת ישראל או בכל מקום אחר בעולם, נפגוש שם צוות רפואי שיפגין כלפינו כבוד ואמפטיה, שיכבד את רצוננו ובחירתנו ושישתף עמנו פעולה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר. יולדת שמבקשת לידה ללא התערבות זכאית לקבל בדיוק את זה, אבל באותה מידה זכותה לשנות את דעתה אחרי 5 דקות או 5 שעות, ולהיענות בהתאם. ואחרון חביב, מתחילה להיות לי בעיה אישית עם המונח "לידה טבעית", בעיקר בגלל שכל מה שהוא לא "טבעי", הוא בהגדרה "לא טבעי", ואפעס, לא נראה לי שאפשר "לבחור בלידה לא טבעית". נשים בוחרות להתערב בתהליך הלידה, אבל זה לא הופך את הלידה שלהן ל"לא טבעית". מקסימום ל"לידה התערבותית".
|
תוכן התגובה:
|