|
21/6/2003 12:20
|
זולו
|
מאת:
|
|
רותי
|
כותרת:
|
שונאת זה גם אוהבת. שנאה זה רגש נורא נורא...חזק. ורק אהבה יכולה להפוך לשנאה וחוזר חלילה (אעלק "שונאים סיפור אהבה" (-: ) את יודעת משהו? אף אחד אמר ובשום ספר לא כתוב שאנחנו חייבים לאהוב את הילדים שלנו, ובטח שלא כל הזמן נונ סטופ.זה רק מין הסכם שבע'פ כזה איזה מיתוס ששיך לעולם האגדות סטייל זאבים, ערפדים, שדונים ויצורים אחרים. אנחנו מביאים ילדים מתוך אינסטינקט אבולוציוני טהור ואמורים להגן עליהם, ללמד אותם ולהכשיר אותם להעביר את הגנים הלאה. אם להיות down to earth זה התכלס. זה שאנחנו גם יצורים תבונתיים עם אינטליגנציה ריגשית א-ההההה, זה כבר עניין אחר גמרי. אבל החובה לאהוב? לא בטוחה. החיים הם דבר דינאמי, לא רק אהבה. הכל זה בעצם גל שעולה ויורד, גאות ושפל, מחזוריות. עכשיו את מרגישה ככה, מחר תרגישי אחרת. אולי עוד כמה שנים(רוב הסיכויים כשהיא תהפוך לטינאייג'רית מתחצפת שהולכת עם הבחור מהסוג הכי שנוא עלייך) גם אליה תתקשי להרגיש אהבה. רק בקשה קטנה; אל תפסיקי לאהוב את עצמך ("כי ככה זה...")
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|