פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

21/6/2003 23:20 דובת גריזלי מאת: זהר, אני דווקא חושבת שגיהנום הוא אנחנו. ולרותי, כותרת: אני כל כך מבינה שלא בא לך לקבל "הזדהויות": החוויה שלך היא רק שלך, אין עוד כמוה בעולם. אבל פעם כשלא היו קופות חולים, רפואה מסודרת, קבוצות לרפואה משלימה, מדריכי תרופות מודפסים וכדומה אדם חולה היה יושב בקרן הרחוב ושואל כל עובר ושב: "שמא היה לך פעם ככה וככה?" - עד שמישהו היה עונה בחיוב. ולא בטוח שאכן הייתה לשניהם אותה המחלה, אבל היו תכונות משותפות. רחוק מדיוק מדעי, אבל בדרך כלל עזר. אני גם אובייקטיבית לא יכולה להזדהות כי הסיפור שלי, עד כמה שאני מכירה את הפורום, הוא שיא הבעייתיות ביחסים עם אימא. את יודעת, אם היו עושים לנו בגן תרגיל כמו שתיארת, הייתי מתחבאה אי שם במתקני החצר. אבל אימא שלי ממילא אף פעם לא באה לגן. ואני לא חושבת שהיא שנאה אותי או שונאת אותי עכשיו. אלא שיש בעיה בין אם לבת לפחות שלושה דורות לפניה (על יותר מזה אין לי שום מידע) וכיוון שארבעה דורות ואולי הרבה הרבה יותר לא עשו מהפכה בנפשם, הבנות נפלו באותו הפח שכל כך גינו את אמותיהן בגללו. אני יודעת לפחות מאימא ומסבתא שכל אחת מהן הייתה פגועה פגיעות איומות מאמה ונשבעה מיליון פעמים בלבה שלא לדמות לה כשתהיה לאם בעצמה. והן היו אימהות מפלצות, משהו שקשה להאמין... הניסיון הקיצוני והמופרע שלי אינו דוגמה לשום דבר, אבל יש בו אולי משום פנס להעיר, ולו בהפרזה, על דברים אפלים שאי-אפשר להשאיר אותם אפלים, ואת יודעת בעצמך למה. הניסיון הזה מראה שהשבועה אינה עוזרת כהוא זה; הצורה משתנה, המהות נשארת: לא אוהבים את הילד וזהו. או לחלופין נוצרת מין חרב פיפיות של אהבה-שנאה שאינני יודעת איזה מקצותיה מזיק יותר. לא, שוב, אני לא כמו אמי, אמי לא כמו סבתי, ודאי את לא כמו אמך. עובדה, עד שנולדה התינוקת לא היו לך בעיות מיוחדות עם הילד. אבל בגדול השדים נשארים במשפחה, יתרה מזאת, בתוכנו עמוק, כאלה עלוקות שבא לי לנבל את הפה בקללות זועמות. טיפול? את לא רוצה שישלחו אותך לטיפול? אין לי מושג מה הכיוון, ברור שלכל הדברים האלה מוכרחים להבשיל לבד, אחרת הם פשוט לא עוזרים. אבל באיזשהו זמן ובאיזושהי דרך חייבים לעשות משהו. אחרת הבעיה עוברת הלאה, במודיפיקציות קלות, כמעט בהסתברות 1, כלומר בוודאות, לדור הבא ואילך. במישור הפרקטי, מי שבאה מרקע כה טעון - יד על הדופק כל הזמן, ונראה לי שכבר מיקמת אותה שם. אני עושה לעצמי חשבון נפש שלם אם אני כועסת שתי דקות על הדובונת כעס של ממש בגלל דייסה שהיא שפכה על הרצפה וגם על דבר פחות שטותי. אני מנסה לקטוף את השד באבו ומאחלת לעצמי הצלחה. ואני נורא מסכימה עם ד"ר ליבוביץ באמרה שאהבה היא אכפתיות ואת זה אפשר לפתח במידה רבה בהכוונה עצמית יום-יומית. ובכן, אינני מזדהה אתך, אבל אכפת לי ממך ומהתפתחות הדברים מאוד מאוד. הדובה תוכן התגובה: תגובות נוספות 21/6/2003  01:17 וואו. זה מה שיש לי לומר לך - רוניתה 21/6/2003  01:21 רוניתה יקירה, נרה לי שתשובה נכונה אבל לא לשאלה הזו. (ל"ת) - א 21/6/2003  01:33 א. הבנתי והגבתי שם. מתברר שככה זה נראה מהצד של ההורים. אני חדשה בצד הזה. עדיין חווה את זה מהצד של הילדים. ומהצד הזה קשה לי לא לכעוס קצת. סורי רותי. (ל"ת) - רוניתה 21/6/2003  01:49 רוניתה -זה מתחבר כל כך לדיון שלנו.. ורותי - שרי 21/6/2003  02:07 רותי-לא מצאתי המייל שלך. שלי מצ"ב אנא כתבי לי שאוכל לענות לך.. (ל"ת) - שרי 21/6/2003  02:48 רותי יקרה - ליאתיתי 21/6/2003  05:16 רותי וליאתיתי - שרון-ש 21/6/2003  07:06 שם בדוי יקרה............... - אלה 21/6/2003  08:40 רותי - כרמית_מ 21/6/2003  09:59 רותי - לירון 21/6/2003  10:10 קטונתי, מה זה קטונתי - annat 21/6/2003  10:17 רותי יקרה - איריס אשוח 21/6/2003  10:47 רותי יקרה, - מיכל פ 21/6/2003  11:36 לא כתבת בן כמה הילד, אבל אני יכולה לספר לך נסיון שלי - יפה 21/6/2003  11:59 שונאת. - תמי 21/6/2003  12:10 קללת השנאה - אסנת ש. (התגעגעתי אז באתי) 21/6/2003  12:20 רותי - זולו 21/6/2003  13:22 רותקה, אני מחבקת אותך מרחוק, אפילו שאת מסתייגת - נירית שפירא 21/6/2003  13:41 יש בנו אהבה והיא כן תנצח - איריס גוב 21/6/2003  15:27 הגהינום הוא הזולת, גם אם הוא הילד "שלנו" מסתבר... - זהר 21/6/2003  15:52 כל מה שהיה אולי וכל מה שקרה כמעט - פולינה 21/6/2003  16:15 רותי, קראתי את דבריך עם דמעות בעיניים - מירי (ד"ר) ליבוביץ 21/6/2003  17:15 רותי, מעיזה לנסות: - יסמין 21/6/2003  17:19 קצת פחות רגש ויותר טכניקה - נעמי 21/6/2003  17:25 רותי - רק רציתי להגיד לך תודה - דמעה 21/6/2003  17:26 אין לי כותרת מתאימה... - רונה 21/6/2003  18:53 ילד כמתנה - תיתי 21/6/2003  20:43 רותי, - - שירי 21/6/2003  21:23 רותי, איתך בתחושות - מאיה של אופק ומעוף 21/6/2003  21:28 הדיון הזה מדכא אותי. - עדי 21/6/2003  22:23 רותי - נורית המקורית 21/6/2003  22:39 אוי, כמה קשה... - רוית 21/6/2003  22:57 שירי כתבת מדהים. מקווה שרותי תקרא. (ל"ת) - רוניתה 21/6/2003  23:46 רותי, תודה (ל"ת) - ציונה 22/6/2003  00:16 אני נוטה לראות את הדברים (והדחלילים) כמו איריס ומוסיפה פרט אחד - Adi 22/6/2003  00:21 אוכיך = אוכיח (ל"ת) - Adi 22/6/2003  00:43 הרבה פעמים אני תוהה - ריני 22/6/2003  02:38 תודה מעומק הלב - רותי קרני הורוביץ 22/6/2003  07:49 הרחבה של הטוטאליות - יסמין 22/6/2003  09:14 רותי, תודה! - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית 22/6/2003  09:50 רותי, רק עכשיו ראיתי - בשמת 22/6/2003  10:56 ידעתי שה"הוגס" הזה עוד יחזור אלי בהפתעה - ורד 22/6/2003  11:42 רותי - גילי אבישי 22/6/2003  13:27 רותי יקרה - שלחתי לך מייל (ונוצה אחת זעירה).. (ל"ת) - בלו 22/6/2003  14:52 רותי יקרה, אני מנסה למצוא את עצמי... - נירה 22/6/2003  16:38 מעיזה להציע כמה קצוות נוספים - שירין 22/6/2003  17:39 לרותי ולכל המגיבות - גל א. 22/6/2003  21:30 גשי לתחנת המשטרה - אנני 22/6/2003  21:53 מחשבות נוספות על סיפורך - נועה ברקת 22/6/2003  21:57 ורד טוב לקרוא אותך שוב - את מדהימה - רוניתה 22/6/2003  22:05 נועה, תודה על התובנות. (ל"ת) - יסמין 22/6/2003  22:07 נועה, תמיד כשאני רואה תשובה שלך אני קוראת אותה לאט לאט... - נירה 22/6/2003  22:33 נירה, בטח שלא כאן. את מוזמנת למייל או למצוא דיון מתאים אחר ואני אגיע (ל"ת) - נועה ברקת 22/6/2003  22:42 רותי, את שאני מכירה ואינני מכירה כלל, שוטטתי עכשיו קצת באתרך , במדינה הנפלאה והאחרת שבראת, ומצאתי בה גם את הכאב והפחד שלך. - דרורית אמיתי-דרור 23/6/2003  00:04 רוניתה תודה, לעונג ולכאב הוא לי. (ל"ת) - שירי 23/6/2003  09:20 רוניתה - אני פה (ל"ת) - ורד 23/6/2003  12:49 רותי ושרון יקרות - תודה רבה. ריגשתן אותי עמוק עמוק. תודה. (ל"ת) - ליאתיתי 23/6/2003  13:02 כן להעזר במשאבים חיצוניים - סאלוש 25/6/2003  00:10 הכל הכל אמרו לך, וזה אולי הכי חשוב. שאמרו לך. - חמוטל 25/6/2003  22:15 הי רותי, אני שבה וחוזרת הנה בתקווה לשמוע ממך... - נירה 26/6/2003  02:57 גם אני חוזרת לכאן מדי ערב, ושלמי תודה - רותי קרני הורוביץ 26/6/2003  09:10 רותי, 'כנסי עוד רגע - שירי 26/6/2003  23:53 רותי יקירתי, השארת אותי עם חיוך. - נירה 27/6/2003  00:45 רותי ידידתי, מצטרפת לחיוך של נירה. - איריס גוב 2/7/2003  00:25 חמוטל, נירה, איריס - רותי קרני הורוביץ 2/7/2003  09:30 ועוד קטנה, רותי - ורד 4/7/2003  00:35 החוק השלישי של הלוגיקה - לשירה ולורד - רותי קרני הורוביץ 5/7/2003  18:24 נפלאות האינפותרפיה, וגם קצת על הרמאות שבחותמת הילד - רותי קרני הורוביץ 6/7/2003  02:36 סליחה. אמרה פה קודם - צ"ל - מיכל פ. היקרה. אגב, יה פה מישו? (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 6/7/2003  14:57 רותי יקרה - שירי 7/7/2003  08:00 חנטריש? טוב, עכשיו איבדת אותי. (ל"ת) - ורד 8/7/2003  00:22 שירי, היי בטוחה שאני חוזרת.. ו-ורד, לא. רק צעקתי לראות שאת מאחורי אחת הגבעות בסביבה (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 8/7/2003  14:50 אה טוב. אז תגידי. (ל"ת) - ורד 11/7/2003  11:04 רותי, מקווה שאת עדיין חוזרת לכאן. - איריס גוב 5/8/2003  01:05 יקרה לי - שירי 14/8/2003  22:55 כותבת ומוחקת (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 29/9/2003  23:15 הורגת אותי ברכות - רותי קרני הורוביץ 12/11/2003  22:35 שירי, השלום לכם? אין קצה חוט (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ 4/8/2006  00:37 רותי יקרה - שירי 6/8/2006  23:31 רואה (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש