תנסו לקחת בפורפורציה ולא לשכוח שבלעדיה לא היה לכן את הבעל המקסים שלכן... אומנם התחתנתן איתו ולא איתה אבל מה לעשות זו עסקת חבילה... לנסות ליזום גם ואז זה פחות מעצבן כי זה משהו שאתן מוכנות לעשות ובזמן שנוח לכן. וגם, אם היא מזמינה וזה לא מתאים אפשר להגיד, מצטערים אבל בואו נקבע לפעם אחרת. לא צריך לשתוק ולא לבלוע צפרדעים אבל לפנות להן איזושהיא פינה, בכל זאת זו הסבתא. גם אני לא מתה על חמותי אבל היא סבתא טובה ואוהבת, ליאור אוהבת אותה, אני משתדלת לגרום להן להפגש בזמנים שנוחים לי ואז זה לא "נתקע" לי. יש יתרון חשוב בזה שהן נפגשות ומכירות וזה שאני יכולה להעזר בה לפעמים, להשאיר את ליאור אצלה וללכת לעניני או אפילו בייביסיטר ללילה. בקיצור,במקום לכעוס תנסו להשלים עם זה שצריך להיות לה מקום וחלק ותנסו לעצב אותו כמו שאתן רוצות במקום להיות פסיביות ולהתעצבן.
|
תוכן התגובה:
|